בס"ד
דברי פרידה מאימא חיה ( חייצ'ה ) טאוב שנאמרו ביום כ' בתשרי תשע"ב בהלוויה שלה
בבית העלמין החדש בבאר שבע
מאת בנה יבדל"א אבי טאוב
אימא היקרה, נולדת לפני 92 שנים בכפר קטן בצפונה של רומניה – רוסקובה שמו- כאחת מ-10 אחים ואחיות למשפחת גנוט. חלק ממשפחתך נשאו גם את השם משפחה" דוד" בגלל בעיות רישום של השלטונות באותה עת.
גדלת והתחנכת במשפחה מגובשת, אוהבת ותומכת, כך סיפרו לנו אחיך יצחק ואחותך הינדה.תכונות אלו את ניסית והצלחת להעביר לנו, ילדייך.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה,משפחתך פוזרה לכל עבר ובסופה של המלחמה הארורה נותרתם שני אחים ושתי אחיות בלבד.
לפי מה שסיפרה לנו אחותך, את עברת ייסורים ועינויים רבים, במחנה ההשמדה אושוויץ, ולא פלא שחזרת משם "שבר כלי".
אחרי המלחמה עלו לארץ אחיך יצחק ואחותך הינדה. אח נוסף השתקע בבלגיה ואת, לאחר נישואייך לאבא ז"ל, נשארת עם משפחתך החדשה, עד שנת 1964, ברונה דה סוס בצפון רומניה.
בכפר הזה נולדנו אנחנו ילדייך ועוד שתי אחיות שנפטרו מייד ובסמוך ללידתם.
אימא היקרה , סיפרתי על מסעותייך למען ידעו הדורות הבאים- נכדייך ונינייך- מאין באת ולאיזה דור את נולדת ואיך שרדת את התופת.
סיפרתי את סיפור חייך למען ידעו הדורות הבאים מאיזה שורשים חזקים צמח לו העץ הזה שממנו הולך וגדל עץ המשפחה היקרה שלנו.
בפרק ראשון בתהילים כתוב "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעיתו וגו'".
לאחר שאת ואבא, ז"ל, הקמתם את התא המשפחתי שלכם ברומניה המשכתם לפעול במרץ רב ע"מ לעלות לארץ ישראל "ראשית צמיחת גאולתנו". כל הזמן ידעתם שמקומכם לא בנכר אלא בארץ אבותינו. בשנת 1964 עלינו לארץ והתמקמנו בעיר האבות-באר שבע. עם עלייתנו ארצה , התגשם חלומך וחלומו של אבא ז"ל שילדיכם יזכו בחינוך יהודי ובהמשך יקימו משפחות כדת משה וישראל.עם עלייתנו ארצה ניצת בך הניצוץ של מחלתך ממנה סבלת עד ליום מותך. המחלה פגע בך, וכל יום, היה יותר קשה מקודמו.
אימא יקרה , מה שאפיין את חייך זה הדאגה לילדייך. ויתרת על כל מה שהיה לך (ולא היה לך הרבה) למענינו.דאגת לנו ללא גבול, דאגת לכל מחסורינו דאגת שנצא בזמן ודאגת לא פחות כאשר לא חזרנו בזמן.הכול עשית מבלי שנשמע אפילו תלונה אחת ממך.את ידעת תמיד לקבל הכול באהבה, גם את הטוב וגם את הרע.
התחלנו לאחרונה לקרוא את ספר דברים, שנקרה גם משנה תורה. מגמתו של הספר הוא להכין את עם ישראל לקראת כניסתו לארץ המובטחת.,כאחת שעברה כל כך הרבה תלאות וייסורים לפני עלייתך ארצה ,ציפינו כי בארץ תזכי סוף סוף ליהנות מפרי עמלך ולראות נחת מילדייך ונכדייך, אך גם זה לא קרה.
הקמת יחד עם אבא, ז"ל, משפחה לתפארת. זכית, ב"ה, במשפחה אוהבת ותומכת שהולכת וגדלה , ובהם 10 נכדים ( שאת רובם לא זכית להכיר מקרוב ) וזכית ל-13 נינים. כן ירבו.
אימא היקרה , אנחנו מבטיחים להמשיך את הדרך אותה התוויתם את ואבא ולהמשיך בבניית הארץ ולהתערות בה על אפם וחמתם של כל שונאינו.
אימא, אנחנו מבקשים את סליחתך באם פגענו בך או לא טיפלנו בך בצורה נאותה הכול נעשה מתוך כוונה טובה.
אימא היקרה, תהי מליצת יושר בפני הקב"ה למען ילדייך, נכדייך, נינייך, ולמען כלל ישראל.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
הדברים נאמרו ע"י הבן, אבי (אברהם ) טאוב וחובר בסיוע האחיות רחל וחנה
