חביב פרח ז"ל

אבלים: ענת, שרון ושי, עלמה ויוגב.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב עמק החולה 88, מודיעין.

3 תגובות

  1. הגיע בילדותו מסוריה עם אחיו. שהה כנער בקיבוצים עין החורש גן שמואל ומשמר העמק. גדל ואהב מאד את משמר העמק. נשא לאשה בת קיבוץ כפר מנחם. איש מקסים! חבל על דאבדין.

  2. בס"ד

    למשפחת פרח היקרה
    את אביכם היכרתי במסגרת העבודה המשותפת שלנו
    בתכנון וביצוע מבני ציבור ברחבי הארץ,
    בכל היישובים ובכל המגזרים.

    חביב לא יכולתי לקרוא לו, כי לא תמיד הוא היה חביב
    אבל כן קראתי לו פרח כי הא היה פרח יקר
    עבורי עבור כולנו באגף פרוגרמות במשרד הבינוי והשיכון.

    עם פרח –
    כל מפגש הוא חווייה מכוננת.
    פרח – דידקט מעולה,
    מורה סובלני,
    אבא וסבא מקסים
    חם וחביב..

    היינו בדיונים רבים,
    עברנו על תוכניות ופרוגרמות,
    יצאנו לסיורים בכל רחבי הארץ.

    כל אבן פינה ורחוב היו מוכרים לו.
    כל בניין ציבורי נשא תאריך, שם,
    תולדות והיסטוריה
    ולפעמים גם פוליטיקה
    חזון ועתיד.

    בדיונים ובסיורים הרבים,
    פרח תיבל דבריו במשלים ובציטוטים מהמקורות
    בהיסטוריה עמוקה ובניסיון רב,
    בזיכרון פנומנאלי מדהים
    ועם הרבה הרבה הומור.

    היינו יכולים לבוא לדיונים או לפגישות
    עם רמי דרג ומעלה
    ופרח… אה… אפילו עט לא היה לו…

    בשובבותו הקטנה
    תמיד היה שואל לעניין ומשיב כהלכה
    מביא דוגמאות מהארץ ומהעולם
    מחפש פני עתיד
    ושואל את אחרון הילדים
    האם הבניין הכיתה החצר או המתקן
    מתאימים ומה היה כדאי לשנות.

    ככה זה עם פרח…
    אהב ללמוד מכוווולם
    ומיד להעביר ולהאציל
    גם לדורות הבאים

    כשנפגשנו –
    תמיד היה זה בחיבוק חם ואוהב
    כי ככה זה כשאוהבים
    אהבתי אותו לשאול ולשאול
    לנדנד להציק להתריס
    ולפעמים גם להכעיס ולהרגיז
    כי רציתי לדעת
    נו… מתי יתרגש זה החביב….

    אבל פרח שלנו
    כמו הילל הזקן
    משיב באריכות וביסודיות
    על ראשון ראשון
    ועל אחרון אחרון
    בראייה מעמיקה
    ובידיעה מקיפה
    מחייכת ואוהבת
    מסביר ומסביר
    ולשונו שוחקת ומלטפת

    ואני הקטן
    שומע כל מילה
    מפנים ומשנן
    שותה מימיו בשקיקה

    וכשנסענו בשבילי הארץ
    ידע פרח לספר
    על החרצית ועל הקורנית
    ועל ההבדל בין כלנית לפרגית
    להסתכל בצלף ולאהוב את החוחית
    לספר על קרב סיסרא
    ולשיר את שירת דבורה

    כי ככה זה עם פרח
    יודעים איך מתחילים
    ומשם רק מתגלגלים

    וכשנזקקתי לעזרתו פעם
    עם אלה המפונים מגוש קטיף
    בניסיון לבנות בית ומתנס להקים
    שינס הוא מותן ורכב
    וחיש יצאנו לדרך
    כאן בדק, שם חישב,
    פה גירד, שם קילף
    חשב וחשב
    וחזון יצק
    הציע פתרון
    והשאיר זיכרון

    בלב היישוב קם מבנה
    כזה צנוע ויפהפה
    בו תמצאו ילדים,
    צעירים או בוגרים
    פועלים ומחייכים
    אוהבים ומתנחמים

    איש אשכולות היה פרח
    חי חיים מלאים ועשירים
    השאיר חותמו בכל יישוב וכפר
    ממטולה עד הנגב
    מן הים עד מדבר

    מסיפוריו למדנו
    על אהבת העם והארץ
    על נטע האהובה,
    על הבנות והנכדים
    על הגאווה במשפחה
    על השמחה מהנכדים

    הוי פרח יקר שלי
    מה נפלאה אהבתי לך
    כאב היית לי
    מורה דרך להחלטותיי
    ורוח חיה בראשית צעדיי

    כל מה שלמדתי – שלך הוא
    כל מה שנטעת בי – משלך הוא

    אתה חסר לי כל כך
    ואני מאוד מתגעגע

    אוהבך
    עדי,
    גוש עציון, אפרת

  3. למשפחה היקרה
    השנים חולפות והימים עוברים
    זו דרכו של עולם
    זו דרכו של כל אדם
    הרגשות מתקהים אך הזכרונות נותרים
    ערב יום ירושלים נישא הדגל
    ואת זכר פרח ידידנו נישא בכל חג ורגל
    שאו ברכה משפחה מקסימה
    ואת חסרונכם ימלא הא-ל לטובה
    עדי והב
    ידיד של פרח
    +++++++++++++++++++++

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *