הוריו: יהודית וניצן, אחותו: אור מודיעים כי במלאות 17 שנים למותו תתקיים התייחדות עם זכרו ביום ו' ה- 18.02.11, בשעה 11.00, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
הוריו: יהודית וניצן, אחותו: אור מודיעים כי במלאות 17 שנים למותו תתקיים התייחדות עם זכרו ביום ו' ה- 18.02.11, בשעה 11.00, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
תגובה אחת
הייתי עם עודד בטירונות. אני הייתי עם החבר'ה של מסלול הקשרג"ים, קצין קשר גדודי יעודי והוא למיטב זכרוני היה אמור להמשיך במודיעין. אני זוכר איך כולנו היינו פשוט מאוהבים בו. ילד קסם. הייתה בו מצד אחד חיות, ומצד שני רוגע ושלווה שבמרחק השנים הזכרון לא דהה. אני זוכר איך למרות שהוא היה שייך לקבוצה השנייה, "אימצנו" אותו לאוהל שלנו והוא היה מנגן לנו עם גיטרה ועושה שטויות. די מהר ישראל התביית עליו והם דאגו להיות מצוותים ביחד לפטרולים או שמירות ביחד. ניסינו אפילו לשכנע אותו להצטרף אלינו למסלול, מתוך אמונה תמימה שכאילו בכלל זה בשליטתנו. דווקא משום שלא הייתי מהחברים הקרובים אלא מהמעגל הרחוק יותר, אני יכול לספר שהוא היה אדם יקר ואהוב שהשפיע רק טוב. כל פעם ששאלו מי מתנדב, כולנו חיפשנו נמלים על הרצפםה והוא היה מרים את היד בלי להתרגש. פעם אחת אפילו התנדב לשמירה על ישוב מרוחק ונעלם לנו לכמה ימים. כשראינו אותו חוזר כולם רצו אליו בהתרגשות כאילו לא ראו אותו לפחות שנתיים. בכל שנה ביום הזיכרון אני נזכר בו וחושב עליו. שמעתי עכשיו את הקלטת עם הקול שלו וראיתי תמונה ובבת אחת הכל חזר, הקול והחוויה המשותפת. בשבילי בטירונות הארוכה שהייתה סיוט אחד ארוך, הוא היה קרן האור. היה אדם יקר ותמיד ילווה אותי הזיכרון שלו.