”…וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב, כואב, ובפנים שוב שלג יורד…”
המומים וכואבים נלווה את עילית היקרה בדרכה האחרונה.
הלוויה תתקיים ביום שני 29/10/2012 בבית העלמין קריית שאול בשעה 16:00.
יושבים שבעה ברח’ שטריקר 15 תל אביב.
יהי זכרך ברוך.
שם האב: רחמים.
”…וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב, כואב, ובפנים שוב שלג יורד…”
המומים וכואבים נלווה את עילית היקרה בדרכה האחרונה.
הלוויה תתקיים ביום שני 29/10/2012 בבית העלמין קריית שאול בשעה 16:00.
יושבים שבעה ברח’ שטריקר 15 תל אביב.
יהי זכרך ברוך.
שם האב: רחמים.
4 תגובות
יהי זכרה ברוך. מי יתן ותנוח על משכבה בשלום
אנרגיות בלתי נדלות, תוססת, ומלאת חיים. זה מה שהייתה עילית בשבילי. מקסימה, אינטיליגנטית, ויפה.
יהי זכרה ברוך.
כל כך כואב הלב שבן אדם מגיע למקומות כל כך אפלים בנשמתו וגם יודע להסוות את הכאב בצורה כל כך מקצועית מבלי שאיש יבחין או יעלה בדעתו עד כמה המצב חמור שם בתוך הנפש והלב…היא נראית בחורה כיפית וחברה טובה שכולם אוהבים להיות בחברתה וכל כך עצוב שבחרה לסיים את חייה כך מבלי לנסות לפתור את הבעיות עם גוף מקצועי..חבל שלא חשבה על הסובבים אותה (משפחתה חבריה מכריה) יש בהתאבדות מבלי לשפוט כמובן..גם צעד אנוכי וחסר אחריות כי עכשיו היא הותירה מאחוריה אנשים מדממים שפצעם לא יגליד לעולם בעקבות המעשה המזוויע שבחרה לעשות…מקווה שמשפחתה וקרוביה יהיו חזקים ויצליחו להתמודד עם האבדן הבלתי נתפס והקשה מנשוא בדרך הכי קלה שיכולה להיות ושלעולם לא ידעו עוד צער!ולמנוחה-מקווה שהיא זוכה לנחת ולשקט בהם חפצה כל כך ושכעת היא באמת נחה על משכבה בשלום למרות המעשה הכל כך אסור הזה שבחרה לעשות…עצוב מאוד!יהי זכרה ברוך:(
בס"ד
לעילוי נשמת עילית בת רחמים, יהי זכרך ברוך.
יש תקנה לנשמה, זה לא שהתאבדות באה ממקום של רועה, אלה ממקום של משבר.
יש בנו יצר רע, ועכשיו אנחנו מזועזעים להוכח עד כמה הוא רע, כמה אנחנו יכולים להיות האויבים הכי גדולים של עצמינו, עד כמה אנחנו יכולים להיות רעים. מה זה טוב, ומה זה רע? למי זה טוב, ולמי זה רע? ומתי?עכשיו או בסוף?
אנחנו לא שונים מאף אחד ,כולנו אחד.
נחמה – פירושה זאת חשיבה אחרת.
כולנו בסופו של דבר נמות.
ודווקא כשאדם הולך לבית עולמו אנחנו מבינים שיש משמעות אחרת לחיים.
כל דקה…כל רגע..בעולם …
במה החיים מלאים?
פתאום מקבלים פרופורציות אחרות לחיים ,ומה שהכעיס מתגמד ובכלל לא חשוב.
אדם עוזב , לא שהוא חדל ומתבטל , אלא הוא פשוט אינו בהישג תפיסתנו.
על אברהם אבינו כתוב "ואברהם זקן בא בימים" – מבואר במפרשים: "בא בימים" שכל יום ויום היה אצל אברהם אבינו מלא במצוות ומעשים טובים.
הגאון מוילנה בכה לפני פטירתו, שאלו אותו תלמידיו מדוע הוא בוכה כ"כ חזק הרי הוא הולך לקבל את שכרו בעולם הבא עתה? אז הגר"א החזיק את הציצית שלו וענה להם:" אני בוכה על זה שבעולם הזה אפשר בשביל כמה קפותקות (כמה גרושים) לקנות כזאת מצווה חשובה כמו ציצית, ובעולם הבא כבר לא ניתן, מה שאדם שהשיג, השיג .ומעבר לזה, שם כבר לא יוכל להשיג.
כאן בעולם העשייה אפשר לקנות עמל של תורה ומצוות, ולאחר מכן כבר לא ניתן, אלא מכוחם של ישראל שערבים זה לזה , כאשר יהודי עושה מעשה טוב, ומצווה לזכותו של הנפתר כאן בעולם אז המצווה נזקפת גם לזכותו.
הכסף הגדול…
הכסף הגדול נמצא במחלוקת, בשנאת חינם, ובלשון הרע .כתוב שלשון הרע מכריעה את שלושת העברות החמורות, גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. זאת מפני שאדם לא רואה תוצאה מיידית ,אינו רואה כמה נזק הוא מביא לעולם. ועל זה נחרב בית המקדש, וזה התיקון לגאולתנו. אהבת חינם ושמירת הלשון.
האהבה…
אהבת חינם היא אהבה ללא אינטרס. ברגע שאדם מקיים מצווה זה מנוגד לאנוכיות שלו, והמעלה הכי גבוהה.
טהרת המשפחה זאת אהבה שאינה תלויה בדבר , אין זה מפגש יצרי שכל אחד מושך לכיוון שלו. אלא שכל הזנת ואי הזנת החושים האנושים הם בציווי.
אלכסנדר מוקדון שאל את חכמי חלם, מה יעשה אדם ויחיה ? ענו לו החכמים ימית את עצמו, (מסכת שבת) והכוונה היא ימית את היצרים והדמיון שלו אז יוכל לראות ברור וזאת עושים ע"י מצוות ותורה שחוצבים בנו את הפרוזדור לעולם הבא , להיכנס בטרקלין.
יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו,
בורא עולם הוא בעל הרחמים,
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.
משפחת ברזילאי היקרה תנוחמו מן השמיים, עם שאר אבלי ציון ולא תוסיפו לדאבה עוד.