דן אבידור ז"ל (1958- 2012)
ביום חמישי, 14 ביוני 2012 בשעות הערב, תם הקרב של מנהל חטיבת מנור וטכנולוגיות, דן אבידור, במחלת הסרטן. דני הוכרע לאחר מאבק עיקש. ליבו נדם, והוא בן 53 בלבד. דני הובא למנוחת עולמים ביום שישי, 15 ביוני 2012, בבית העלמין "ארץ החיים". מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה. דני היה בוגר בית ספר הראלי בחיפה. בשנת 1980 סיים תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון, ובשנת 1994 סיים תואר שני בהנדסה ימית באוניברסיטה בחו"ל. בשנת 2003 השתחרר מחיל הים בדרגת אלוף-משנה. את קשריו העמוקים עם רפאל החל דני בתקופת שירותו הצבאי כאחראי מטעם צה"ל על אחת התכניות הגדולות והמרכזיות של מערכת הביטחון. בדצמבר 2003, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, התמנה דני לראש מנהלת מערכות משולבות בחטיבת הטילים של רפאל. בינואר 2007 עזב דני את רפאל לטובת התנסות בחברות היי-טק והזנק. בדצמבר אותה שנה חזר לרפאל ושימש כיועץ באחד מהפרויקטים המורכבים מול לקוח זר. בנובמבר 2009 התמנה לסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מנור וטכנולוגיות. נוסף לעבודתו היומיומית היה דני מעורב גם בפרויקט "משואה לתקומה", במסגרת זו הוביל באוקטובר 2010 את משלחת רפאל למסע מרגש ועתיר חוויות בפולין. מנהיגותו הטבעית, מקצועיותו, חכמתו, צניעותו ואנושיותו, בליווי האופטימיות והאמונה בדרך אשר הפגין דני מיומו הראשון בחטיבה, הביאו את כולנו לצעוד אתו ואחריו. מעולם לא הסכים דני לקבל דברים כמובנים מאליהם – כך היה גם במהלך התמודדותו עם המחלה הארורה. הוא לחם כאריה ולא הסכים לוותר ולו לרגע אחד, עד רגע ההכרעה ביום חמישי בערב. זכות גדולה נפלה בחלקנו לשהות במחיצתו, להיות בקרבתו, לעבוד אתו. אנו נפרדים מדן אבידור אבל ננצור בלבנו את הרגעים שזכינו לשהות בקרבתו. אין ספק שהוא יחסר לנו – עובדי חטיבת מנור וטכנולוגיות – כמו גם לרפאל כולה. ליבנו עם רעייתו ישראלה, בניו עידו ויובל, אמו ואחותו.
יהי זכרו ברוך.
2 תגובות
דני אבידור ז"ל
עבורי דני היה הרבה יותר ממפקד – הוא היה דמות נערצת, מופת של מנהיגות, יושר וצניעות.
זכיתי להיות אחד מהפקודים שלו, ולמדתי ממנו שיעורים שילוו אותי כל חיי.
דמותו, ערכיו הדוגמה האישית שנתן לנו יישארו חרוטים בליבי לעד.
היה זכרו ברוך
מיכאל (שמיל) שימול
נודע לי על דבר מותו של דני רק לאחרונה כשחיפשתי בעצם אודותיו.
דני היה מפקדי ביו השנים 96-97 והוא שימש עבורי מודל לחיקוי.
מצד אחד מדובר במפקד ענייני שמקפיד לשמור על גבולות ברורים דיסדנס ומצד שני אדם רגיש ואכפתי במיוחד.
כל בוקר כשהגעתי למשרד, דני כבר היה נוכח בו. נעליו מצוחצחות וחיוכו החם קורן.
באמת ובתמים אהבתי והערכתי אותו מאד. הוא היה אדם ישר, בעל מידות טובות, מסור וצנוע במיוחד.
מספר חודשים לפני שחרורי – דני קודם לתפקיד אחר, בכיר יותר. ועלה בדרגתו הצבאית.
עד היום אני זוכרת כמה אני והפקידה השנייה בכינו במסיבת הפרידה בשק"ם הצבאי… מצד אחד עצובות על התקופה הנפלאה שעברנו איתו והגיעה לסיומה ומצד שני גאות בו ושמחות בשמחתו.
גם שנים לאחר שחרורי הקפדתי לשלוח לדני אגרות שנה טובה בדואר.
תמיד סיפרתי אודותיו גם כשבגרתי, התחתנתי וילדתי. שוב ושוב סיפרתי על המפקד הנפלא, הנערץ והאהוב בו זכיתי, פשוט יחיד ומיוחד.
דני תמיד יהיה בזיכרוני.
יהי זכרו מבורך לעד.