קווים לדמותו של ד"ר פאול כץ (1934- 1988)
עברו שלוש שנים מאז פטירתו ללא עת של ד"ר פאול כץ, מורה, מדריך, חבר ובן-אדם יוצא מהכלל. זוהי אבדה קודם כל למשפחה, לשלי ולבנים, אבל גם לנו בבית רפאל זו אבדה כבדה ביותר. נדמה לי שלא אטעה אם אומר שכל מי שהכיר את פאול יודע להעריך עד כמה תרומתו לרפאל חסרה דווקא בימים לא קלים אלו.
השנה זכינו בפרס ביטחון ישראל על פיתוח, ייצור והספקה של מערכת דור ב' לצה"ל. היסודות של מערכת דור ב' ועצם הצלחתה נבעו מהיכולת של פאול לתת גיבוי מלא לאנשים שעברו על הפרויקט ובמיוחד "לפרגן" להצלחתם. פאול מעולם לא תפס טרמפ על הצלחה ולא השאיר אותך לבד עם הכישלון. הוא פעל בדיוק להפך. לא אטעה אם אומר שאלו שעברו עם פאול חשו שזכות גדולה נפלה בחלקם. פאול היה כתובת לכל נושא או בעיה.
אני זוכר את פאול גם בתקופה שכבר היה חולה ותשוש, כאשר שהינו ב- IMPERIAL COLEGE בלונדון, מחייך את חיוכו המקסים וכל הזמן במצב-רוח טוב, מסרב לכל עזרה וממשיך בפעילותו הרגילה עד כלות כל כוחותיו.
ד"ר פאול כץ היה ללא ספק אישיות מיוחדת במינה.
לאחר מותו הוענק פרס רפאל על שמו בקטגוריית מילוי משימה למופת לצוות פרוייקט מצטיין.
יהי זכרו ברוך.
ד"ר מ'
