גאולה צצנה ז"ל

תגובה אחת

1. שלום ילדים יקרים,
   במשך שנים עבדתי עם אמא במשטרה, תמיד אמא חייכה אלי ,תמיד אבל תמיד, הגיעה במיטבה יפה ומסודרת.
   באושר, ושמחה סיפרה לי כי ילדיה במשטרה ועל כך נתונה גאוותה….
   ליבה הרחום בא לידי ביטוי גם על חתולי מטא"ר, טרחה היא לצאת אליהם עם אוכל גם בימים קרים וגשומים , כשכולם צפונים במשרדים החמים ,גאולה יצאה אליהם כדי להאכילם.. כי חשבה היא תמיד על החלש על החסר – ישע ,ועל החתולים אמרה לא אחת, שמישהו צריך להאכילם….המסכנים…
   לפני פרישתה באה להיפרד לומר שלום … ואמרה כי צריך לחיות… והמילים מהדהדות בראשי …. "עכשיו צריך לחיות"….
   לפני כשנה ,נפגשנו בגן הילדים של הנכדים היקרים שלי ושלה … יום שישי בגן ,הגננת הזמינה סבתא/סבא למפגש למסיבה משותפת בגן הילדים במודיעין …
   התרגשנו מהמפגש ומהמעמד הצטלמנו ביחד, גאולה כסבתא למופת הפגינה אהבה רבה לנכד המתוק והכל היה נראה טוב ומושלם….
   צר לי על לכתה ..בטרם עת… אדם עם לב טהור הנדיר בימינו…
   והחלטתי לכתוב לה שיר

   גאולה יקרה ….
   לראשונה נפגשנו לפני שנים לא מעטות
   מסדרונות המטה צעדנו שתי בחורות צעירות …
   את חייכת אלי מסוף המסדרון חיוך ,שליווה אותך לאורך כל השירות,
   אופטימית, חביבה, נעימה ,אנושית… ללא יהירות…

   דרכנו הצטלבה שוב במפגש ב"גן-הנכדים" לפני כשנה …
   ואת גאולה, התמלאת אור כשנכדך כרוך בזרועותייך
   ועל פנייך נחה השלווה ….
   חיבקת ואימצת אותו חזק לליבך…
   ולא היתה מאושרת ממך
   אכן הסבתא המאושרת מכולם …
   אוהבת, וגאה ביותר בעולם…
   ועם החיוך הנעים, הטהור, הזך, הזה אותך אזכור…
   בטוחה אני שהערכים והמוסר שהענקת לילדייך ילוו אותם לעוד דור..
   את צערי העלתי בעט ….
   וצר לי ,צר לי מאוד על לכתך בטרם עת..
   נפרדת אני ממך גאולה יקרה ,
   ומבכה אני על לכתך ….

   נוחי על משכבך בשלום
   אוהבת אותך
   עופרה בן-דוד

   הגב