אבלים: חמותה: ליצי אלכסנדרוביץ', בעלה: אורי אלכסנדרוביץ', בנותיה: טל, איתן, נעם ומאיה אלכסנדרוביץ' שגב; דנה, אסי, יואב ועומר סופרסקי, אחיה: דוד, רוני, ערן ואורי קרני ומשפחות: טמשה, צרפתי, קרני, שגב וסופרסקי.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 02.03.12, בשעה 10.30, בבית העלמין בחולון.
יושבים שבעה בבית משפחת אלכסנדרוביץ', רחוב מאיר יערי 15, דירה 25, תל אביב.
איתי, רפי, אושרת, מיכל, גלי, ג'ניה, יעל, לירן, עמיחי, שמוליק, עומרי, נעמה, מוריה, אלכס, עדי, ליהי, דולי, נועם, אשרף, יעל וסביון מבן חורין אלכסנדרוביץ', אסטרטגיה יישומית ותקשורת, מנחמים את המשפחה על מות יקירתם.
9 תגובות
משפ' אלכסנדרוביץ וקרני היקרים משתתפת בצערכם .
הייתי בת כתתה של עליזה בתיכון לוינסקי. נפגשנו לא מזמן בשני מפגשים כתתים האחד היה בביתכם . היא סיפרה כמה היא נהנת מהפרישה. איזה עצוב שזה הסתיים כל כך מהר.
היא היתה נערה עליזה ואשה מקסימה.
שלא תדעו צער.
חני
עליזה היתה מורתי הנפלאה לאנגלית בבי"ס היסודי "רמים" (מאוחר יותר בן-גוריון) בגבעתיים בין השנים 1981-1985. היא זכורה לי כאחת המורות הכי טובות ואנושיות שהיו לי בכל שנות לימודיי. החיוך שלה עולה לי עכשיו מול העיניים כאילו לא עברו 30 שנה… הצטערתי מאוד לשמוע, מי יתן ולא תדעו עוד צער. טל שחר
עליזה היתה מחנכת שלנו בכיתות ז' ו- ח' בבי"ס רמים (בן גוריון) בשנים 1984-1983.
אנו זוכרים אותה כאישה נפלאה, מורה מקסימה – "מורה לחיים".
עליזה שימשה לנו כקואצ'רית שנים רבות לפני שמונח זה פרץ לתודעה, ולרבים מאיתנו שמזכירים את המושג "מורה" החיבור האינטואיטיבי הינו למורה עליזה, קל וחומר על רקע העובדה כי חלקינו הורים לילדים בגילאים המקבילים שלנו כילדים, בעת שעליזה הייתה המחנכת שלנו.
כולנו אהבנו אותה, את הניצוץ בעיניה, הסמכותיות, הכריזמה, המנהיגות, המבט המפוקח, האינטליגנציה הרגשית שהפגינה ומעל הכל את החיוך המקסים שמבטיח שהכל יהיה בסדר.
לפני כ- 10 שנים ערכנו מפגש נוסטלגי של כל תלמידי הכיתה עם עליזה והתרגשנו כולנו. היה אירוע נפלא. למרות השנים הרבות שעברו עליזה נשארה יפה וזוהרת כפי שזכרנו אותה.
הצטערנו מאוד לשמוע על פטירתה בטרם עת.
שלא תדעו עוד צער,
רנית משיח-רבסקי, דניאלה אוחנה-חנין, ישי שפאן ועידן טל
כיתה ח'2, מחזור ט'
לאורי, לבנות, למשפחות קרני ואלכסנדרוביץ,
צער רב מאד ותדהמה גדולה מילאו אותנו כאשר שמענו על פטירתה של עליזה.
עליזה הייתה חברתנו בתיכון שליד סמינר לוינסקי. במשך השנים לא שמרנו על קשר הדוק, אך לאחרונה נפגשנו עם עליזה כמה פעמים בעקבות כנס מחזורים שעליזה הייתה בין היוזמות והפעילות בו.
עליזה, כשמה כן היא. תמיד עליזה ומחייכת. הגשימה באישיותה ובהתנהגותה את שמה.
איננו יודעות אם יש ניחומים לאובדן שלכם, אבל חשוב לנו שתדעו עד כמה היה תמיד עליז, מצחיק ונעים בחברתה של עליזה ובאוירה שהשרתה.
נזכור אותה יפה, מצחיקה, עליזה ומרוצה.
אנחנו שולחות לכם חיבוק מנחם מכל ליבנו.
מי יתן ולא תדעו עוד צער.
חנה ונירה
אורי היקר,כשנפגשנו אצלכם לפני הכנס שעליזה היתה כל כך פעילה בארגונו,הצענו שנפגש -אבנר ואני ועליזה ואתה כמו בימים "ההם"…
לבנותיה של עליזה שעליהן היתה כל גאוותה- שבע שנים למדנו יחד ב"לוינסקי" ואף נכחנו זו בחתונתה של זו.
לשימחתי זכיתי לבלות בחברתה לקראת הכנס שכל כך הלהיב אותה…
מאז "המפגש"שוחחנו פה ושם אך לא יצא להפגש ואני מצרה על כך.
עליזה הנבונה,השמחה ,השובבה .זו שלא נשארת חייבת…ועם השנים מורה נפלאה ומסורה ואם אוהבת ומדהימה שלא לדבר על אהבת נעוריה האינסופית לאורי השאירה חלל שלא יתמלא.
אני מחבקת אתכם חיבוק חם ,
עדי גולדנברג
לאורי, טל ודנה
משתתף בצערכם על מותה בטרם עת של עליזה היקרה, אשר הותקפה ע"י מחלת הסרטן בצורה מהירה וקטלנית.
את עליזה הכרתי בשני מישורים: במישור האישי כמורה לאנגלית ומחנכת כיתות ז' ו-ח' ובמישור נוסף כחברה קרובה של אימי ניצה מזה שנים רבות.
בפן האישי זכורה לי עליזה כמורה צעירה, יפה וחייכנית עם הרבה כריזמה, חיוך תמידי וחוש הומור ציני מפותח. עליזה הייתה מה שנקרא היום "מורה של פעם" , זכורה לי יכולת ההוראה הנפלאה שלה וכן יכולותיה כמחנכת, אשר מחד מייעצת כ חברה ומאידך סמכותית עם הרבה חוכמת חיים. ברצוני לשתף אותכם בסיפור המעיד על דמותה של עליזה כמחנכת. לפני מספר חודשים הזדמן לי להיפגש במהלך עבודתי עם איש עסקים מתחום הנדל"ן, בעל עבר בתפקיד בכיר במערכת הבנקאית. במהלך שיחה שקיימנו, בה נודע לי כי הוא יליד גבעתיים, העלנו חוויות משותפות מבי"ס רמים, בו מסתבר כי גם הוא למד. הזיכרון הראשון אותו ציין בפני היה "המורה עליזה" אשר לדבריו לקחה אותו כפרוייקט "לא קל" באותה עת ואף לוותה אותו תקופה נוספת לאחר שסיים לימודיו ברמים. לדבריו לולא תמיכתה לא היה מצליח לסיים אף את ביה"ס היסודי. לימים סיים בהצטיינות לימודים אוניברסיטאים. ידוע לי כי מקרה זה הנו אחד מיני רבים, בהם לקחה על עצמה עליזה טיפול בילדים בעלי קשיי למידה, דבר המעיד על אישיותה המיוחדת והתייחסותה לתפקידה כמחנכת.
משתתף בצערכם העמוק
טל תפוחי
שמי יאיר חזה רעייתי מירל'ה (בת דוד של עליזה) שתחיה לא שוכחים את החיוך המקסים של עליזה ששידרה אופטימיות, חיים, סובלנות ואהבה לזולת.
לצערי הרב לא ידענו על הליכתה של עליזה מאיתנו ומהמשפחה וצר לנו כי לא הגענו להלוויה.
אנחנו גאים להדליק נר לזכרה ולהזכיר לבנות שיש להם משפחה שאנחנו חלק נפשי ממנה.
שלא תדעו צער יהיי זיכרה ברוך באהבה ענקית.
שנה למותך עליזה יקרה, לעולם לא נשכח את זיו פניך וחיוכך למול עיננו, עינייך המבריקות שידרו אור ושמחה, האופטימיות הייתה נחלתך, לא מגיע לך ללכת מאיתנו, היית רחוקה מאיתנו אך קרובה ללבנו, אהבנו ואוהבים אותך ולעולם לא נישכח אותך בת דודה יקרה.
אוהבים לעד.
לאורי, טל ודנה קבלו את תנחומנו הכנים, מי יתן ולא תדעו צער.זוכרים את עליזה לעד מכל הלב מירי ויאיר.