אבלים: בעלה: אורי, ילדיה: יעל, נורית ויזהר, אחיותיה: תרצה שחר, חוה כץ ונעמי ספורטה, נכדיה ונכדותיה והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 10.04.12, בשעה 12.00, בבית העלמין ברחובות.
ביקורי ניחומים בבית קרשון, אחים קיבוביץ 18, רחובות.
שרה ודוד דוד, ורדה ועוזי זלצמן, חוה ואורי לעדן, נירה יזהר ואלי קדים מנחמים את אורי קרשון, יעל, נורית ויזהר על מות יקירתם.
ההנהלה והעובדים במרכז למחקר גרעיני שורק מנחמים את המשפחה על מות יקירתם.
16 תגובות
הצטערתי לשמוע על מותה של חברתנו לעבודה, הכרתי את רוני כאשה מדהימה, היתה לנו דמות צבעונית תרתי משמע, מלאת חוש הומור וישרה ובמחוזותינו קשה למצוא דמויות שכאלו.
מי יתן ולא תדעו עוד צער
יואב יפה
ממ״ג שורק
רוני היקרה,בעלת חוש ההומור הנפלא. אמפתית, ישרה וישירה,כנה ואמיתית.
עצוב לנו שאת כבר לא איתנו.אך זיכרונך ישאר עימנו לעד.
לאורי,יעל נורית ויזהר. שלא תדעו עוד צער.
מבת הדודה אלונה (אילנה) פורד.
ניחום האבלים יתחדש במוצ"ש ויימשך עד יום שני ועד בכלל.
משפחת קרשון היקרה,
בצער רב קראתי זה עתה באינטרנט על פטירתה של רוני. עבדתי עימה שנים רבות בממג שורק ותמיד התפעלתי מאישיותה המיוחדת, חוש ההומור שלה ומקוריותה.
איתכם באבלכם הכבד,
ישעיהו ליפשיץ
רוני היוותה תמיד אוזן קשבת. מלאה באופטימיות. תמיד הישרתה הרגשה אפטימית שיהיה טוב.
אני משתתף באבלכם הכבד.
דוד מלניק
רוני היתה אשה מלאת חיים, אהבת אדם ומלאת יופי פנימי וחיצוני. קשובה לנאמר ולנשתק. הביאה עמה יופי וחן לכל מקום בו שהתה. הפכה כל פינה בה שהתה – לביתה, עם חפצים שאספה בשווקי פשפשים ברחבי הגלובוס, צמחים והרבה חום, חן וחסד. מקווה בשביל נשמתה שהיא עכשיו בגן גורים מלא חברים מחבקים אוהבים ואבא פיל אוטומוביל מוביל אותה בנבכי הגן. מבכה את לכתה ושולחת תנחומים למשפחה. תהי נשמתה של רוני היקרה צרורה בצרור החיים.
רוני אהובה, נמשיך לצחוק תמיד. את כמעט שנה שם. המון דברים השתנו, אורי למד למצא עגבניות במקרר,ליברמן התפתר, נעמי עם אותו אחר. תרצה ואני לא יכולות
יותר. רוצים שתחזרי ומהר. לפחות לפלאפל בשוק הפישפשים.
רוני בואי אתנו לשוק ביום שלישי. את אתנו תמיד.
רוני יקרה. את חסרה לנו וחסרונך נמצא בכל מקום. העולם היפה שאהבת מחבק אותך כבר שנתים. הדמעות שנשפכו בליל הסדר ההוא לא הועילו ואת נעלמת יומיים אחריו. היי ברוכה והמשיכי להיות קשובה, חוה.
רוני אמרת שהחיים יפים ואיך זה בלי חיים? את כל כך עשירת חיות שבטח גם שם בתוך האין מצאת אותם. התספרי לי?
רוני יקרה היינו אתך אתמול בין כל חבריך החיים והדוממים המחייכים אלינו מקירות ביתך. ואת משוטטת בין העננים. אולי באחד מהעננים תפגשי את הסרטונים שעלו מגוגלדרייב ותחייכי אתנו.
חוה
רוני היינו באזכרה החמישית לך. עדין מתקתקים שעונים במעונך. עוד מעט יתכנסו לפינת חדר העבודה החדש ועמם יתקתק לבבי כשאבוא בשבת לקונצרט הקאמרי שבו אורי ינגן בצמבלו. רוני תודה על החידות ששאלת אותי כל ילדותי כנראה בזכותן התאהבתי ברוח המתמטיקה המרגשת עד היום. החידה האחרונה ששאלת אותי : מה האבר הבא בסדרה 2 4 6 10 14..
מתה עליך
לזכרה הייחודי של עמיתה אהובה.
מחלקים כל מיספר נתון ב-2, מתקבלת סידרת המיספרים הראשוניים.
אמא. כבר יותר משש שנים שאת שם, ועדיין שוב ושוב את אצלי בחלומות. ותמיד התעתוע הולך וגדל: מה אמיתי, החלום או המציאות? מה המציאות, החיים או המוות? ואולי החיים הם חלום? אולי כשהדמעות ימלאו את כל החללים האלה, את החיים והמוות, את החלום ואת אור היום, כולם ייקשרו לים אחד גדול, כמו כלים שלובים. את אצלי חזק בפנים, כמו שפעם הייתי אני בתוכך. ואולי גם את חולמת שם עלינו.
נונו יקרה. גם אני מתגעגעת לרוני בערב זה. הוילונות בביתי תמיד רוקדים לה ברוח הים הדומע. הרי התקנתי אותם לקראת ביקורה הראשון בביתי. חוה
קשה להסביר. פתאום הגעגוע מציף…