אבלים: אמו: חוה, אשתו: רוני, אחיו: גידי ובני ביתו, ילדיו: דנה, אסף ומיכל, שירה ויאיר, נכדתו: אורי.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 20.05.12, בשעה 16.30, בית עלמין משגב.
יושבים שבעה בבית המשפחה במנוף.
אבלים: אמו: חוה, אשתו: רוני, אחיו: גידי ובני ביתו, ילדיו: דנה, אסף ומיכל, שירה ויאיר, נכדתו: אורי.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 20.05.12, בשעה 16.30, בית עלמין משגב.
יושבים שבעה בבית המשפחה במנוף.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
7 תגובות
הכרתי את יהודה בגיל 15 בפנימיה הצבאית.
הוא היה ונשאר חבר רציני , שנון ביטוי ובעל חוש הומור מפותח והתייחס יפה ובכבוד לכל אחד.
תמיד היה בעל תודעה פוליטית מפותחת מעמיקה ומבוססת כאשר הקו הדומיננטי הנוכחי היה הצורך בבניית חיי שלום ושיתוף עם כל שכנינו.
שנים רבות לאחר סיום הפנימיה לא היינו בקשר אולם בשנים האחרונות נפגשנו , דיברנו בטלפון והתכתבנו בדוא"ל.
הוא אהב את ארץ ישראל ואת משפחתו מאוד.
מצאתי בו נכונות לעזור ולייעץ מניסיונו בתחומים המוכרים לו.
יהי זכרו ברוך.
מותו בא לי בהפתעה
משך שנים התכתבנו בדוא"ל
סיפר לי על התכניות ליום שישי בבוקר, ולא הוסיף,
הייתי בטוחה שהוא עסוק ובכל זאת התפלאתי
אדם יקר וידיד יקר.
אהב את משפחתו
היה מעורב בענינים חברתיים ופוליטיים
ידעתי שאיננו בריא, אבל מי יכול לומר שהוא בריא לחלוטין.
איך לנחם את המשפחה ?
אין לי מלים
קשה לי לקלוט שאיננו
ההודעה שקבלתי על פטירתו של יהודה טילטלה אותי ואני לא מוצאת מנוח. יהודה היה אהבת נעורי, אהבה ענקית, אז באילת, בים לאור הירח המלא הבטחנו זה לזו וזו לזה כמו שרק נערים ונערות מבטיחים ,אני לא מצליחה להבין איך הנער היפה ,המקסים, הרומנטי כל כך , כבר לא בין החיים. קשה לי , יהודה תמיד נשאר וישאר בליבי והפעם עם דמעות ולב כואב שמסרב לקבל . אני לא יודעת מה אומרים לאמא, אח, ילדים ורעייה שאיבדו אדם יקר כ"כ כדי לנחם, למעט השתתפותי מעומק הלב בבכי ובצער , ואני מוצאת עצמי זקוקה לניחומים למרות השנים הרבות שחלפו.
מצורפות תמונות שיהודה נתן לי .
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/05/001.jpg[/img]
יהודית היקרה,
נפלאות דרכי העולם, מה מפגיש פתאום בין אנשים, חברים, שלא היו בקשר עשרות שנים. מותו של יודה הפתיע וטלטל גם אתנו, את יורם שהיה חברו הטוב והקרוב באותם שנים באילת… ואותי. ופתאום אני גם מתגעגעת אלייך שהיינו חברות, כמו אחיות, בשנות נעורינו. תצרי קשר. רותי אלדר
יהודית,
בפרץ של נוסטלגיה, אחרי מפגש מקרי, נתקלתי בהודעה על מותו של יהודה זכרו לברכה.
אמנם עבר זמן רב, אבל כמו בקבוק עם פתק שנזרק לים – אם תחזרי לכאן מתי שהוא אנא כתבי לכתובת
[email protected]
תודה מראש.
בהלם והפתעה קיבלתי את ההודעה המצערת עד בלי די. יהודה לא איתנו!!
היכרתי את יהודה כבנה של חוה אזר כשכתבתי את זכרונותיה. פגשתי את יהודה בביתי בעת כתיבת הספר. חווה הדגישה את הקשר המיוחד של יהודה לאדמה, למדינה, לצבא, למשפחה. מה אגיד ומה אדבר, האוזן שומעת והלב ממאן לקבל. לבי עם המשפחה!!
יהי זכרו ברוך לעולמיי עולמיה!!
I just hear the bed news regards Juda!! It's unbelievable!! I met Juda at my home while writting Hava Azar Memories. I knew he was bounded to this country, land, his family. I also knew he was not in his best health.
all of sudden this tribble news. May his memory will always be with us!!
ב-1965 הייתי תלמיד בכתה י' בבית בירם, הריאלי העברי בחיפה. ספורט תפס אז מקום נכבד בסדר היום, וראינו את יהודה אזר, חניך הפנימיה הצבאית, מנצח בתחרויות לריצות ארוכות.
הוא היה האלוף הבלתי מעורער באותה תקופה. כן, היה גם רפי גדרון שקרא עליו תיגר בהמשך השנה אבל אנחנו אהבנו את יהודה אזר. אני אומר אהבנו כי כולנו נשבינו בקסמו של אלוף הריצה הזה. היה בו חן בלתי רגיל, והוא היה מנצח כמעט בהתנצלות, בחיוך שהביע טוב לב, ונדיבות וכבוד לזולת. מעולם לא דברתי איתו – הוא היה מהגדולים – אבל העובדה שאני זוכר אותו ממרחק 51 שנים משקפת את הרושם החזק שהוא השאיר. לאחרונה נוצר לי קשר עקיף עפ רפי גדרון. בתי הצעירה לומדת באוניברסיטה עם בתו ואז נזכרתי ביהודה ועשיתי גוגל. לצערי הרב נוכחתי לדעת שיהודה כבר אינו בין החיים. אני משתתף בצערה של המשפחה. ינוח בשלום על משכבו.