התעשייה האווירית לישראל, ההנהלה וארגון הגמלאים מנחמים את משפחת מלצר על מות יקירם.
המנוח היה גמלאי התעשייה האווירית, עובד טכנולוגיות ייצור לשעבר.
התעשייה האווירית לישראל, ההנהלה וארגון הגמלאים מנחמים את משפחת מלצר על מות יקירם.
המנוח היה גמלאי התעשייה האווירית, עובד טכנולוגיות ייצור לשעבר.
14 תגובות
קשה לי מאוד לדבר על צביקה בלשון עבר היינו חברים מזה שנים רבות ליויתי את צביקה בימים הכי טובים שלנו ולצערי גם בימים הלא טובים שלו ועד לרגעיו האחרונים. מה אספר על צביקה הרי כולם יודעים שהיה אציל נפש בחור טוב אבא נהדר וסבא נפלא נעמן לפרידה שעד לרגעיו האחרונים לא הסיר ממנה את עיני ואת ידו חבל לי כל כך על חבר נאמן ואציל מי יתן שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים . ולפרידה שרון ואילן הייקרים זיכרו לתמיד את אבא ותשמרו על אמא אשה אצילית שמוכנה להילחם כלביאה למען טובת משפחתה . ולך פרידה יקירה שימרי על עצמך …….. תנחומנו מכל הלב יעקב ושרה אלשיך.
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/06/mail.jpg[/img] [img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/06/2011_048.jpg[/img] [img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/06/IAI0332.jpg[/img]
לפרידה,שרון,אילן ושאר בני המשפחה!
זכינו להכיר אתכם דרך חברים משותפים לפני מעט שנים,אבל נוצרה כימיה נהדרת בינינו ותמיד קפצנו על הזדמנות להיפגש.הפגישות התקיימו למרות הטיפולים הקשים כי פשוט לא ראו על צביקה שהוא חולה,הוא רצה למצות את החיים עד הסוף…
צביקה היה מוקף ע" משפחתו האוהבת ומטפלת בחום כפי שהוא ידע להעניק בחייו בדרכו השקטה.צביקה ימשיך לחיות בזכרון שלנו עם חיוך גדול על פניו משקיף על משפחתו מלמעלה.אנו נמשיך לאהוב אותו ולדבר עליו.
חודש …חודש עבר ואני עדיין מסרב להאמין ,מתקשה להאמין.
את הדברים הבאים אני כותב אלייך כאשר בין לבין אני מנגב את הדמעות שזולגות להן ככה בשקט."לפחות לכתוב אתה יודע", ככה היית אומר לי כשהצקתי לך לקרוא את דוחות הדיג שלנו.
איבדתי כבר בחיים אנשים יקרים לי,סבא וסבתא ,דודים ודודות ואפילו חבר צעיר שנהרג במלחמה .אבל איתך צביקה …איתך זה שונה.
אני אפילו לא מבין מה אני עושה עכשיו ואיך בכלל אני יכול לכתוב ולחשוב שאותך אני כבר לא אראה לעולם.
זה שונה כל כך למרות שלא הייתי איתך ברגעים הכי קשים שלך. לא הייתי פיסית אבל הראש …הראש שלי היה תמיד איתך.
אותך ואת פרידה זה אולי לא מנחם אבל זו הייתה הבחירה שלי והאמן לי שזה היה קשה ,קשה מאוד.
אני יודע שאתה סולח לי ואני יודע שגם פרידה מבינה.
קשה לי איתך עכשיו קשה מאוד .לא מבין ולא יכול לקלוט.
הסתכלתי היום על התמונה שלך עוד לפני המחלה ,זה הצביקה שאני מכיר וזה הצביקה שאני אזכור כל חיי
אני מזיל דמעות עכשיו ואתה בטח מחייך ככה שם למעלה .
אמרו עלייך מיליון דברים ואני אוהב ומוקיר כל משפט וכל מילה שנאמרה.
מה שלא יהיה ומה שלא אעשה אני יודע שתמיד תצוץ לי בראש תמיד אזכור איך חינכת אותי לשלמות ולביצועים מושלמים.
היה לי קשה לסחוב אותך לדוג כל יום חמישי בלילה אבל איך נהננו מזה ….אההה?:)
היה כיף איתך.אין ספק, במיוחד עם אחד כמוך שלא ויתר על כלום רק בכדי להחזיק דג ביד .
צביקה ,אני אהבתי אוהב ואוהב אותך כל חיי!
שמוליק.
נ.ב אני שומר כמה מילים למכתב הבא שלי אלייך
שמוליק הנה התמונה של צביקה לפני המחלה, צביקה שכולם מכירים.
הספד 30.05.2012
אבא יקר שלנו,
לא ניתן למצוא מילים שיוכלו לתאר את העצב והכאב אשר מציפים את הלב בעומדנו כאן היום.
הרגע בו אובחנה המחלה בגופך, היה הרגע בו התהפכו חיינו.
לאורך כל התקופה נלחמת באומץ רב ונחישות כנגד כל ההערכות של כל הרופאים והאמנת עד הסוף שאפשר להמשיך ולחיות.
היית לוחם אמיתי.
למרות הכאב והחשש הענקת לנו בתקופת המחלה ימים נפלאים של אהבה, שמחה וזיכרונות רבים שיישארו איתנו לעד.
היית אבא נפלא וסבא מדהים שאין לו תחליף.
קשה להיפרד עכשיו כשיש עוד הרבה כל-כך מה להגיד ולהספיק.
קשה להפנים את הידיעה שאתה כבר לא כאן ושצריך עכשיו להתחיל להסתדר במציאות חדשה.
בשם כל ההמון שבא להיפרד ממך, העמיתים מהעבודה, החברים, המשפחה המורחבת, הנכדים ואנחנו, רוצים להגיד שלום אחרון, אך מתקשים.
היית דמות אהובה על כולם, איכפתי, דואג וצנוע .
מקווים שמצאת מנוחה במקום בו אתה נמצא ושאתה שליו, רגוע וללא דאגות.
תשגיח על כולם מלמעלה ותלווה אותנו לנצח.
הייה בטוח שדמותך תיחקק בזיכרוננו, צרובה ושלא נפסיק לאהוב אותך לעולם.
ומילה אחרונה לאמא היקרה,
במהלך תקופת המחלה טיפלת באבא במסירות אין קץ, באהבה ובהתמדה שראויה לכל הערצה.
נלחמת בכולם על מנת להעניק לאבא את הטיפול הנכון ביותר.
הענקת לו מרחב מחייה מושלם ודאגת לכל מחסוריו על מנת שיוכל להמשיך ולחיות ללא הפרעה.
צברתם המון חוויות ולמדתם להכיר אחד את השני טוב מאי פעם.
אמא, את היית המלאך השומר על אבא ועכשיו אבא יקר שלנו, אתה תהיה המלאך השומר על אמא.
אנחנו יודעים כמה אהבת והערצת את אמא , הייה רגוע שנשמור עליה יחד איתך.
באהבה אין סופית:
אילן, שרון, שלי, סולי
והנכדים: ליאור, עידן, איתי, אופק, רן ואייל.
הספד 30.05.2012
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶה,
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;
וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!
בעלי, יקירי אהובי………………….
אוהבת לנצח
טקס גילוי לוח זיכרון בבית הכנסת תעשיה אווירית לישראל 25.10.2012
מכובדיי משפחת התעשייה האוירית אורחים יקרים צהריים טובים.
מלצר צבי ז"ל היקר איננו עימנו, אבדה גדולה אדם בעל אבא סבא אזרח ועובד מצליח בעל כשרון ידיים טובות יופי אהבה וחיוך נהדר.
הייתה לי הזכות הגדולה להיות לצידו. בעל נהדר אבא אוהב ודואג לילדיו אילן ושרון וסבא נפלא לנכדיו ליאור עידן איתי אופק רן ואייל, עובד מסור ומצליח מוערך ע"י מנהליו ואהוב ע"י חבריו לעבודה.
חלל גדול השארת לנו
אני פה עמכם בהתרגשות גדולה מהולה בעצב רב ובכאב גדול , לצעוד בדרך בה הלך יום יום במשך 43 שנים לראות את החברים שאהב שיצר שבנה שחשב שסיפר שצחק ואכל עימם יום יום עשרות ימים.
חוט חייו ניתק.
אני פה עמכם אך ליבי ומחשבותיי עימו כל נים ונים בגופי קורא לו שיבוא להיות איתנו כפי שהיה בעבר.
אך הכל דמם.
יהי זכרו ברוך
פרידה
עברה שנה ….?!?!
אוי אלוהים שבשמים איך הזמן עובר ורץ ולא ממתין . רק אתמול היינו המומים ולא מאמינים כשאנו מלווים אותך יקיר שלנו בדרכך האחרונה למנוחת עולמים נזכור אותך לעד
ראש השנה בחוץ ובפנים הכול שבור לי..
הגעגועים…החיים…החלומות…הזכרונות…
השגרה החדשה אט אט מחלחלת אל חיי.
מוזר כואב ללא גבול כבד…
במותו של אדם סיפור חייו נמשך בתוך סיפור חייו של אוהבו
מיכאל מלצר
בעזרתך אנו כותבים את סיפור חיינו ובתוכו גם את המשך סיפור חייו של אהובנו.
תודה לך מיכאל על הקשר החם החיבוק והסיפור
בשמי בשם ילדיי ונכדיי מאחלים לך שנה ושנים רבות,טובות ושמחות
ראש השנה בחוץ ובפנים הכול שבור לי..
הגעגועים…החיים…החלומות…הזכרונות…
השגרה החדשה אט אט מחלחלת אל חיי.
מוזר כואב ללא גבול כבד…
במותו של אדם סיפור חייו נמשך בתוך סיפור חייו של אוהבו
מיכאל מלצר
בעזרתך אנו כותבים את סיפור חיינו ובתוכו גם את המשך סיפור חייו של אהובנו.
תודה לך מיכאל על הקשר החם החיבוק והסיפור
בשמי בשם ילדיי ונכדיי מאחלים לך שנה ושנים רבות,טובות ושמחות
ראש השנה זה יום שמח לעם ישראל וזה גם יום די עצוב למשפחות מסוימות
זה חג שכל המשפחות יושבות ביחד לשולחן החג הילדים ההורים הסבתות הסבים והנכדים
אבל כ משהוא חסר מבן המשפחה השמחה מהולה בעצב וגעגועים ודמעה מתגלגלת על הלחי
חבל לנו מאוד על צביקה שלא אתכם בכלל בערב חג בפרט
אין לנו להוסיף מילים אלה לאחל לכולכם חג שמח ובריאות ואושר לכולם
ושתהיה נשמתו של צביקה צרורה בצרור החיים אמן
שנתיים חלפו מאז צהרי היום בו ליבך פסק לפעום. ח' בסיוון תשע"ב
שנתיים בהם מיליונים של רגעים, זיכרונות ומחשבות מציפים כל אימת שהתודעה מתפנה לרגע מהגיגים של חולין.
מוזר לעמוד פה ולדבר אליך מבלי לראות את המבט בעינך. אותו מבט שתמיד הביע הקשבה וחיוך. אני לא יודעת אם אתה שומע, ואף אחד לא יודע אם אכן קיים עולם אחר, שבו אתה כעת, אבל אנחנו מאוד מקווים שאכן אתה נמצא בעולם כזה, שכולו טוב, בלי כל הסבל הפיזי שעברת בשנים האחרונות. עולם שבו פגשת מחדש את אביך ואת אבי, ולכולכם טוב.
אני מקווה שמפעם לפעם אתה משקיף עלינו, ורווה נחת ממה שהשארת אחריך: מהילדים הנהדרים מהנכדים המקסימים שאליהם הילדים מעבירים את הערכים שלאורם חינכת אותם.
אתה חסר פה מאוד. פעם קבלנו את הכל כמובן מאליו. אך היום אנו יודעים להעריך עד כמה שפר עלינו מזלנו שזכינו לבעל לאבא ולסבא נפלא.
תודה על כל מה שהענקת
צביקה, החודש לנכדה שלנו לנסיכה שלך יש בת מצווה. כולנו נרגשים אך אתה חסר. הבטחת שאתה הכוכב השומר עליה.
שמור עלי על ילדינו ונכדנו על הכלה והחתן כפי שעשית ודאגת לנו בחייך.
תנוח בשלום על משכבך.
אוהבים ומתגעגעים אליך
לַשָּׁוְא אֲחַכֶּה הָיוֹם…
בְּפֶתַח הַדֶּלֶת,
יְכוֹלָה לְדַמְיֵן
אֶת הַזֵּר הָעֲנָק
וּבִרְכָתֵךָ:
"מַזָּל טוֹב אִשְתִי
לְיוֹם הֻלָּדֶתְךְ".
בְּלִבִּי,
מִן הַרְגָּשַׁת רֵיקָנוּת מַשְמִימָה
אֵין לִי לְמִי לוֹמַר
"אָהוּבִי תּוֹדָה".
אָשִׂים פְּעָמַי אֵלַיִךָ,
פְּרָחִים אֲפַזֵּר עַל קִבְרֵךָ
וְכָךְ אַרְגִּישׁ
אֶת מְלֹא אַהֲבָתֵךָ
אֶגַּע בָּעָלִים
מִמֵּךְ וּמֵהֵם
שׁוֹאֶבֶת חַיִּים.
מְדַבֶּרֶת אֶל הָאֶבֶן,
קוֹלוֹת שֶׁל דְּמָמָה
וְיוֹדַעַת שֶ –
אַתָה מִלְמַעְלָה
בִּגְלִימָה שְׁקֻּפָה,
עָלַי מַבִּיט
קוֹטֶפֶת עֲנָנִים
בִּצְבָעִים קְסוּמִים,
אוֹגֶדֶת לְזֵר
וְלִי תַּגִּיש
בְּיוֹם חַגִי
בְּלִי עוּגָה וּבְלִי נֵר.
כֹּל שֶׁאֲבַקֵּשׁ,
עֵטוֹף אוֹתִי בְּאַהֲבָתֵךָ
לִי
אַתָּה חַסֵר
עוד שנה חלפה לה ביעף והעולם כמנהגו נוהג .אבל ישנם משפחות וחברים טובים שככול שהשנים חולפות הגעגועים מתגברים ומתגברים
ישנם רגעים שאני עובר על התמונות בספרית המחשב ובכל פעם אני עולה על ספרית חברים
אני רואה תמונות שלך אני מתעכב בכל תמונה ותמונה תמונות שמחות וגם קצת עצובות מסתכל אני ולא מאמין
נזכור אותך צביקה