איתן ירקוני ז"ל

5 תגובות

1. שלום לך הדס
   רק עכשו נודע לי מצופי שאיתן נפטר ואני משתתף בצערכם. איתן שהיה מבוגר מאיתנו במספר שנים היה בשבילנו הילדים בגבעת ברנר סמל ודמות מופת – גדול, חזק וספורטאי ותמיד חלמנו להיות כמוהו. כשהתגייס לפל"מח הפך בעיניינו לגיבור. זכור לי סיפור אחד ששמענו ממנו מאותה תקופה – איתן היה ברשימת הל"ה ורק זוג נעלים שלא היו ברשותו מנע ממנו את היציאה באותו מסלול ממנו לא שבה המחלקה. לא אוכל שלא להזכיר את נפילת עודד בקרב בשיט שהיכתה בתדהמה את כל הקיבוץ והשאירה רושם קשה ביותר עלינו הילדים. עם איתן נפגשתי שוב בשנות השישים כשעברתי לרמת הכובש והוא היה מגיע לבקרנו ותמיד היו באמתחתו שפע של סיפורים. מסרי תנחומי גם לאמא ולאמנון שאיתו לא נפגשתי למיטב זיכרוני מאז שהיה קמב"ץ "במצודה" באילת ואני הגעתי לשם לתעסוקה מבצעית.
   שלא נדע עוד צער.
   אריה

   הגב

   1. אריה,
      תודה על ההשתתפות. צור קשר.

      הגב

2. הדס היקרה ומשפחתה
   לצערי לא זכיתי להכיר את אבא, אבל הסיפורים עליו מרגשים, והתמונות בבית שורשיות ואיתנות כל כך. אהבתי את הנוף הארץ ישראלי הניבט מהן.

   הוא בודאי היה גאה במשפחה שהקים.
   אני משתתפת בצערכם על מותו.

   הגב

3. הדס היקרה,
   אנחנו מכירות שנים ורק עכשיו מתברר לי איזה איש היה אבא שלך. גבורה, כשרון אומנותי, תושיה, איש רעים להתרועע וכושר הישרדות ענק, כל אלה ועוד הרבה יותר היו באיש שהיה אביך. איזה פיספוס לא להכיר איש כזה, איזה פיספוס.
   אוצרות שלמים הוריש לך, אוצרות הגנוזים בך, באישיות שלך, בנשמהשלך, אלה לא מתו.
   "כי האב לא ימות, כי הוא אב לאין קץ, כי שאולה ירד חים" – אלתרמן.
   מעכשיו, רק טוב ושמחה ואתם שתחיו.
   מרגלית.

   הגב

4. הדס יקרה, אמא ואחיות יקרות,
   איתן איננו. החותם שהישאיר בלב כה רבים ובאדמה של הארץ הזאת מוטבע עמוק ולא יימחה. אני מאחלת לכם כוחות, לזכור, להתגעגע, להיות גאים שחלקו היה עמכם.
   מרגלית טובי.

   הגב