מנחם פרידמן ז"ל – כ״ג בתמוז תשע״ב

תגובה אחת

1. ספר לנו משהוא טוב…
   לאבי מנחם בן נפתלי- הרץ וגיטל-טובה
   האיש האבא הכי מצולק בעולם שהכרתי.
   וכי כמו השם מנחם יכול לזכות אותך במאפיינים אחרים.
   טוב ושמחה דרשת עד יומך האחרון.שלום ותודה ושלום המילים שהרבצת בהם בכעס הכי גדול. כשתעלה ברקיעים אין לי ספק שתעמוד כמנחם לזכותם של כולם.
   כמעט בן 91 , לא יכול היה מעולם לחגוג באמונתו יום הולדת שמח
   שכן נולד כמנחם -מנדל בתשעה באב.אדם שנולד בתשעה באב תמיד שמח בשמחת אחרים.
   ב-חג השבועות 1944 הצוררים הגרמנים וההונגרים לקחו את כל משפחתו הענפה אל המשרפות מהישוב שרט קטן ( הקרפטים הרוסיים)באזור העיר חוסט היום באוקראינה,אז שטח שניתן להונגרים,כבני ברית לגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה.
   תשעה אחים ואחיות הורים סבים וסבתות שהובלו ברכבות לתאי הגזים ולמשרפות .
   אוד מוצל מאש נשארו אבי מנחם שהיה במחנות עבודת כפיה ברומניה,אחיו דודי שמואל ז"ל,
   תיבדל לחיים דודה רותי,נשארו שלושה מכל המשפחה המסועפת והענפה .
   לאבי מנחם הייתה הזכות לעלות לארץ(אז פלסטינה א"י) הוא קיבל טרם השמדת הקהילה
   סרטיפיקט-היתר לעלות מטעם שלטונות המנדט.
   אביו אחרי התייעצות עם גורמים רבניים הודיע לו שלארץ ישראל הציונית הוא לא עולה
   במידה ויעלה יגזור עליו שבעה ויקרא לאבל והוא לא עולה ומגויס ע"י ההונגרים כעובד כפייה.
   בתום המלחמה ביוגוסלביה עלה יחד עם כ4000 מעפילים על אונית מעפילים שכונתה "תנועת המרי העברית" עם התקרבותה לארץ שונה שמה "לכנסת ישראל",על סיפונה התחולל קרב הרואי כנגד הבריטים שהסתיים בהרוגים מעפילים ובריטים לבסוף נכנעה והובלה לקפריסין.
   בקפריסין הוא ישב שנה ותחת חופת דגל ישראל שהיה תפור מבטנה של אוהל מגורים.
   התחתן עם אימי מרים ז"ל, יתומה מכל משפחתה , גם היא ממשפחת פרידמן.
   יחד שני הפרידמנים הקימו בית בישראל כדת וכדין. אחרי תלאות בקפריסין בתחילת 48 הגיעו לארץ וגויס לצבא.
   סיפור ראוי לציון על מאפייני אבי ואמיתי.
   כחייל ביחידה רגלית לוחמת הוא אולץ לצאת ולסייע בלכידת האוניה אלטלנה בכוח,
   הוא סרב לצאת לפעולה והתחבא בבסיס ונענש על כך ,"יהודי לא יורה על יהודי אמר לי"
   "מעז יצא מתוק" העונש היה כליאה ועבודות מטבח ומי מאז לא נהנה ממנו מהידע הקולינרי.
   לרמת צבי(תמרה)מגיע בסוף 1949 אחרי תחנות ביניים וחיפה.
   בראשית 1950 אני שמואל נולד כילד ראשון להורי והשם שוב מזיכרונות העבר הארור
   כשמו של סבי אבי אימי שנטבח בשואה.

   לא קלים היו חייהם של אבי ואימי ב(תמרה)רמת צבי,עד אמצע שנות השישים בצריף מגדלים כבר שני ילדים.
   נוספה גם "טובה אחותי כשם סבתי אם אבי שנספתה"
   המלחמות השואה הילדים המשק זיכרונות והיום יום לא הטיבו עם אימי,אבי טיפל בה באהבת אין קץ בכול ימי חוליה ואף דאג לנו בעבודות נוספות שעסקנו בהן להגדיל את רווחת המשפחה.
   תמיד ידע לאהוב להזמין להזדמן ליתר בני המשפחה ולהיות מנתב ,מחבר ,המסעף המשפחתי גם בימים הקשים.להיום בני המשפחה,גילאי הזהב,דור הביניים כלות,נכדים –נינים לא יכולים לזכור סכסוך,איבה,טינה, קינאה עם האיש הזה. "מנחם-מנדל" רק דרשת לטוב ושלום ונועם בין כולם.
   כבר שנים הרבה אבי סבל מתחלואים רבים שוב נפילה ושוב התרוממות והתרוממות הרוח.
   מי לא יזכור את הספסל בצד הכביש טרם המדרכה וספסל העץ תחת הזית שם דרש מכל עובר וחוזר "שיספר משהו טוב" -אמירה שדבק בה דרש מעצמו ודרש מההולכים ושבים.במאור פנים שלח אנשים ששלום לא אומרים.
   לא תמיד התמדתי, התמרדתי ,ב-משהוא טוב,בכעסו "מדוע אתה רואה הכול בשחור ולבן הרי יש עוד צבעים.
   איש פשוט ולבבי "גאון של יחס אנושי" . ואומר "הלך טוב דבק בדרך ולעולם לא התפרק מן המשא".
   כמה טלפונים בהתקשרות אל אנשים ,חלקם כבר מזמן לא ברמת צבי,עובדי מחסן האספקה השכירים לשעבר,מה נשמע קפץ ודרש –שימחה גם לבני המשפחה ומכרים בחו"ל ולא חשוב התעריף,אם אפשר לחלק לו מדליה יקיר חברות הטלפונים ,לאחרים עם שמיעה לקויה שאל ואמר "זוג אפס גיט"- אמור משהו טוב.
   לך אשתי "שרה ואחרי"-הטובה בידידות לאבי,לכתך יד ביד,רעות אהבה,אוזן קשבת,עצות,הסעות וטיפולים,מתנות ברכות ומשפחה.
   מעולם לא נפסק הקשר למרות המרחק בין אבי ואחותי בירושלים עיר הקודש,ככול שהתבגר יכולתו להגיע לביקור קטנה,תמיד הטלפון גישר מה נשמע מה חדש,כל צרה ,סבל דאגה אחרי דקה בערבול מילים מפי "המנחם" קריאת עידוד והצרת הבעיה.

   במשך שנים כמסורת מבית אבא היהדות הייתה לך נים וריד,עורק מגופך הולכת את היהדות,ניסית למוסס אותה בנשמת יושבי ביתך והמושב,לא קיבלת את הנתק החילוני אבל זרמת, התרגזת לפעמים אך התרצת . "שלום עליך מלאך שרת"
   "אני מבטיח לך בעניין חשוב זה אהיה לך מליץ יושר ביהודאות".
   בפרק חייו האחרון משהגיע לגיל תשעים הבין כי המחלות והתדירות לא מבשרות טוב ואף אמר לי לא אחת בביקורי אותו בבית חולים שסופו קרב,
   סירבתי להאמין ,על כל כך הרבה מכות וצלקות התגברת לאן מהרת.
   פגיעה מוחית,ניתוח לב וקוצב,,מעי מקוצר,עודף סוכר,לחץ דם,
   הסרת בלוטות,לימפומה,כתמים ממאירים,עם כולם התמודדת בחוש הומור,
   במחלה נוראית אחת לא הצלחת מחלה ממארת שכרסמה בך אט אט,
   כלו הכליות והראות ,קשיי נשימה איומים ולא נאנחת ולו אנחה אחת.
   צלול שמח ודומע בבשורת לידת הנין האחרון מפי שרון ,בבוקרו של היום האחרון.אוכל מידי רואל ארוחה אחרונה,פת לחם אחרונה מרוחה ולגימה.
   אין ספק צל צילו של ספק שחיכה לחילופי המשמרות של ריבון העולם,
   שני נכדים –נינים באו לעולם והוא נפרד מאיתנו גדול באהבתו לכולם.
   שמעתי אבי מוסר ממך לרוב ומאימי תורת דרך ארץ והטמעתי.
   שמע ישראל והקהל הרב בני המשפחה הנאספים רעים וידידים!
   הוא לא שמר כל תרי"ג מצוות אבא שלי יקר ,מצווה אחת עשה טוב ככולן:
   "ואהבת לכולם כמוך" ואומר "זאת המצוינות לשיטתך"
   אבא התנחלת בליבי,
   אבא אינך זיכרונך לברכה—אבא הינך זיכרונך לטובה.
   התרומם מעפר וקם ,את ליבו תרם ,עץ שתל פריו אכל.
   ימיו תמו גזרת שמיים יהללוך סלע,מקור מעין הטוב לרוב.
   אבי מנחם וסליחה ,כשימך לכל ישראל ועמי.
   נאה דרשת ותקיים ספר שם למעלה משהוא טוב
   מכולם ואנו משפחה ענפה ,מכולם תנוח בשלום על משכבך.

   הגב