אבלים: בניה, כלותיה, נכדיה ואחיה: אייל ורוית ארליך, עופר וסמדר ארליך, גיא ואפרת ארליך, נאוה ויאיר ורדי, אמנון ורוחמה אבנת.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 15.07.12, בשעה 18.00, בית עלמין מושב כפר ויתקין חופית.
יושבים שבעה בבית המנוחה, גבעת בית הכרם 4, כניסה ו', ירושלים.
2 תגובות
לבני משפחת אבנת,
הכרתי את אמכם, כסטודנט לרפואה שעבד כאח ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. זכורים לי ביקוריה כאחות כללית, בערבים, בלילות, בערבי שישי ובשבתות. תמיד היתה מגיעה, עם בגדים לבנים ומבהיקים, עם הקאפ הלבן על ראשה, ועם ההליכה המעט צולעת שלה. תמיד היתה עניינית, עוברת בין חדרי החולים עם הפנס הקטן שהיה לה, ודרשה פרטים לגבי מצבו של כל חולה במחלקה. אך לעיתים רבות היתה עוצרת להתעניין במצבו של חולה שהידרדר בתורנות הקודמת.
בהמשך, כרופא מתמחה ואחר כך מומחה בהרדמה זכורה לי ניצה כאחות כללית שתמיד היתה במקום על מנת לעשות ולפתור כל בעיה שנזקקה לפתרון. ניצה לא היתה אומרת לאחרים מה יש לעשות אלא היתה מגיעה ועושה יחד את שהיה לעשות. ניצה היתה ההתגלמות של הסיעוד בדמותה של פלורנס ניטינגייל, שעשה ממש למען החולים. תמיד היתה במקום בו נזקקו לה ותמיד נתנה מענה ענייני, מקצועי ואכפתי לצרכי החולים.
אזכור אותה תמיד כדגם לאיך סיעוד, ורפואה, אמורים להיות ולהתבצע.
יהא זכרה ברוך.
תוך כדי שיטוטי בגוגל נקלעתי לכתבה על ניצה אבנת ארליך ז'ל שהיתה בת כיתתי בגמנסיה העברית בירושלים. הצטערתי צער רב לשמוע על מותה. הייתה ילדה אמיצה חזקה שלמרות נכותה לא ותרה על אף טיול עם הכתה. זוכרת את הוריה שתמכו בה ועודדו אותה לצאת לכל טיול. תנחומי למשפחתה.