מיניה רובין לבית בר ז"ל

תגובה אחת

1. חדוה ויהודה (איז'ו) יקרים,

   משתתפת בצערכם הגדול עם מותה של מיניה (דודה של אמא שלי-לובה).
   אני זוכרת את מיניה מילדותי בנצרת עלית. כמה אהבתי כשבאנו לבקר אותה ואת גידלה בביתם היפה והמטופח. באיזו גאווה הראתה לנו את הפרחים הפורחים בגינתה. והפרחים תמיד פרחו בצבעוניות עליזה. איך סיפרה על כל צמח וצמח וניכר בה עד כמה אהבה אותם.
   לאורך השנים, עזבתי את נצרת עלית ומניה עברה להתגורר בירושלים. התראנו לעיתים רחוקות, בעיקר בשמחות משפחתיות. האחרונה בהן, היתה חתונתה של נכדתה (הבת של איזו') וכמו תמיד, פגשתי אישה חייכנית וקלת-שיחה.
   את הסרט של טלי איתה ועם לנה, ראיתי מספר פעמים, ואף צפיתי בו עם תלמידי. (אני מורה לתקשורת). סרט מרתק ומרגש זה גילה לי כל-כך הרבה צדדים נוספים במיניה ובעיקר את רגישותה הרבה וחוש ההומור שלה.
   אהבתי אותה ואת גידלה בילדותי ואהבה זו שמורה אצלי בלב לתמיד.
   יהא זכרה ברוך !
   באהבה,
   שרה וינר (הבת של לובה וזליג)

   הגב