אבלים: משפחות: עירון, בלצר ושטרן.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 14.01.13, בשעה 14.00, בית עלמין ירקון שער החסד.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב לויטן 8, רמת אביב.
רותי ויצחק אדטו, נורית ואפרים אהרונסון, שולה בוגין, דליה ואיציק בינדרמן, רינה וגור בן ארי, דליה ועודד בנימיני, נעמי ועמי הלפרן, דליה ושאול הראל, מרינה ועוזי וקס, בנימינה וברוך מורג, קרול ואורי סוקולוב, אורה ודב סלע, אריה ושלמה פולק, לבנה ועמי פרקש, חנה רחמימוב, אליאורה ואלי רון, עדי ושר שלום שירן וציפורה ומיכה שפירא מנחמים את אהובה, סיגל, אבי ושירי על פטירת יקירם.
המנוח היה רופא.
אוניברסיטת תל אביב, רשות המחקר מנחמות את אבי עירון, עובד הרשות, והמשפחה על פטירת אביו.
4 תגובות
בצער רב נודע לי כי שוקי איננו. הכרתיו מעבודתי באוניברסיטת תל אביב בה היה גם מרצה. הכרתיו גם כרופא נפלא, לראשונה כאשר ביתי הקטנה היתה לפני צינטור לב והוא בא עם קבוצת סטודנטים לרפואה וביקש רשות לבדוק את ילדתי יחד עם הסטודנטים. היא כמובן נתנה את הסכמתה והוא שוקי התמוגג מנחת מילדה קטנה בת 4 שנתנה לכל כך הרבה סטודנטים לבדוק אותה. ילדים אחרים במחלקה סירבו לכך. גם כאשר ביתי הגדולה חלתה והיא הייתה כבר בת 18 הוא טיפל בה ועד היום היא זוכרת את עצותיו הגדולות כיצד להשמר.
למשפחת עירון, תנחומי על לכתו בתרם עת של אדם ורופא מופלא שכמוהו.
רק היום נודע לי על מותו ללא עת של שוקה שהיה עבורי מורה וחבר בעת ובעונה אחת. פגשתי בו לראשונה לפני למעלה משלושים שנה, כמתמחה צעיר. עצותיו והדרכתו ניתנו תמיד בצורה יעילה, בטוחה, חברית ולא מתנשאת. השיחות שלי עם שוקה עם סיום התמחותי היוו גורם חשוב בהחלטותיי לגבי המשך הקריירה שלי ושנים רבות אחרי כן הודיתי לו בכל פעם מחדש על עצותיו הטובות.
שוקה היה בראש ובראשונה "מענטש" ומי מאתנו שמצוי במקצוע יודע כמה מעט "מענטשים" עוסקים בו.
יהי זיכרו ברוך
לאהובה חברתי היקרה לסיגל אבי ושירי היקרים
מתקרב יום השלושים ועדין אנו ממאנים להאמין ששוקה איננו עוד.
תמיד נזכר את שוקה ,רוחו הטובה טוב ליבו חיוכו המקסים ונכונותו לעזר בכל פניה שהיתה.
אני הרגשתי קירבה לשוקה ובכל שאלה רפואית שהטרידה אותי פניתי אליו ותמיד נעניתי בחיבה ורצון לעזור ולהקל. לא אשכח לשוקה את הפעמים הרבות שבאתי נרגשת עם נכדי לבדיקה. תמיד הכל היה מובן מאליו .מעולם לא נתקלתי בסירוב ותמיד ההתיחסות היתה כל כך רצינית גם אם הבעיה היתה מאד לא רצינית.
זוכרת את שוקה שחקן כדורעף בגמנסיה ועוד המון זכרונות ילדות כשכולנו עוד היינו תלמידים ושוקה הגדול מאיתנו שהיה חבר שלך אהובה. מסירותו ואהבתו אליך היו מעוררי קנאה. "אהובצ'ה "היה צועק כשהייתי מצלצלת ומבקשת לדבר.
מי יתן ולא תדעו עוד צער ואנו ננצר זכרו בליבנו .אוהבים ודואבים נעמי ועמי
רובכם לא מכירים אותי, אך ההיכרות שלי עם ד״ר עירון הייתה לפני 23 שנה כשהייתי בת שנה. הוא גילה את המחלה שלי בכליות וטיפל בי בעקביות ובמסירות מאז ועד גיוסי לצה״ל. כל חודש נפגשתי עימו בבי״ח דנה לילדים לבדיקות ומעקב, וכל פעם מחדש היה מצליח להוציא ממני חיוך ולהרגיע אותי מהמחט עם החינניות המקסימה שלו. נודע לי במפתיע רק עכשיו על מותו דרך שיטוט באינטרנט, בניסיון לחפש מידע אודותיו לאחר שאני ואימי נזכרנו בנוסטלגיה וכמובן בד״ר עירון היקר. כל-כך קיוויתי שהוא עוד איתנו כדי להיפגש איתו ולהראות לו איך גדלתי, ולהודות לו מכל הלב. עצוב לי מאד ואני משתתפת בצערכם, הוא היה אדם יקר ואהוב.