אבלים: אחותו: תמר לבית אבנון ואברהם רונן, אחייניותיו: הגר לבית רונן ודן אליאב ונועה רונן.
המנוח נפטר ביום ד' ה- 17.04.13.
המנוח היה יליד ירושלים ופלמ"חניק.
שלום
לאחר שיחה הבוקר עם תמר הזכורה לי היטב כ"אחות הקטנה", אני בכ"ז מוצא צורך להביע תנחומי בדרך זו .
גדעון היה חברי הטוב ביותר במחצית שנות החמישים בירושלים, התנהלו בנינו ויכוחים ודיונים רבים, גם על כוונותו להגר , נושא שהינו חלוקים לגביו,
שנינו הינו יוצאי פלמח וחלקנו נסיונות דומים במלחמת השיחרור , וע"כ היה לנו
"בסיס משותף" לוכוחים.
למיטב זכרוני היתה לגדעון אז חברה בשם פועה מגוש תלמונד (מושב חרות ?) אשר לא פעם הייתי צריך לפייס בינהם….
לגדעון היה אןפנוע BMVגדול ללא רשיון נהיגה וע"כ העבירו לזמן מה לרשותי ע"מ שיש אותנו בבלויים המשותפים
במשך שנים רבות תהייתי לאן נעלם עד שחזרתי ומצאתיו הבוקר בעתון – מאוחר מדי.
גדעון היה חברי הטוב מ1938 עד 1940 שאז נפרדתי מירושלים. ידעתי שעזב את חבריו וקיבוצו צרעה, כדי להמשיך את לימודיו, וגם כמחאה על מה שראה כגירוש האכזרי??? של ערביי לוד ורמלה במלחמת השחרור. כיוון שאביו רשמו עם לידתו ב- 1930 כאזרח גרמני,ניצל זאת גדעון והשתקע בסופו של דבר בברלין, אף נשא אשה מקומית ונולדו ילדיו. גדעון למד והפך לפרופסור באוניברסיטה ואף עסק בהמצאות בשטחי האלקטרוניקה. למרות הפצרותי לארחו כאן, חזר ונשבע שלעולם לא יגיע יותר לארצנו. אף ששלח אלי להתארח את רעייתו ובתו, שקיבלתים בכל הכבוד הראוי. כיוום שנצנו בדעותינו בשיחות טלפון שניהלנו, נותק הקשר בינינו, ומאד הצטערתי על הסתלקותו כפי שמצאתי היום במדור זה. "חבל על דאבדין". דומני שהתגורר ברחוב Livelindishe 10 בצניעות. ת.נ.נ.צ.ב.א
שלום
לאחר שיחה הבוקר עם תמר הזכורה לי היטב כ"אחות הקטנה", אני בכ"ז מוצא צורך להביע תנחומי בדרך זו .
גדעון היה חברי הטוב ביותר במחצית שנות החמישים בירושלים, התנהלו בנינו ויכוחים ודיונים רבים, גם על כוונותו להגר , נושא שהינו חלוקים לגביו,
שנינו הינו יוצאי פלמח וחלקנו נסיונות דומים במלחמת השיחרור , וע"כ היה לנו
"בסיס משותף" לוכוחים.
למיטב זכרוני היתה לגדעון אז חברה בשם פועה מגוש תלמונד (מושב חרות ?) אשר לא פעם הייתי צריך לפייס בינהם….
לגדעון היה אןפנוע BMVגדול ללא רשיון נהיגה וע"כ העבירו לזמן מה לרשותי ע"מ שיש אותנו בבלויים המשותפים
במשך שנים רבות תהייתי לאן נעלם עד שחזרתי ומצאתיו הבוקר בעתון – מאוחר מדי.
משתתף בצעכם מיכו
גדעון היה חברי הטוב מ1938 עד 1940 שאז נפרדתי מירושלים. ידעתי שעזב את חבריו וקיבוצו צרעה, כדי להמשיך את לימודיו, וגם כמחאה על מה שראה כגירוש האכזרי??? של ערביי לוד ורמלה במלחמת השחרור. כיוון שאביו רשמו עם לידתו ב- 1930 כאזרח גרמני,ניצל זאת גדעון והשתקע בסופו של דבר בברלין, אף נשא אשה מקומית ונולדו ילדיו. גדעון למד והפך לפרופסור באוניברסיטה ואף עסק בהמצאות בשטחי האלקטרוניקה. למרות הפצרותי לארחו כאן, חזר ונשבע שלעולם לא יגיע יותר לארצנו. אף ששלח אלי להתארח את רעייתו ובתו, שקיבלתים בכל הכבוד הראוי. כיוום שנצנו בדעותינו בשיחות טלפון שניהלנו, נותק הקשר בינינו, ומאד הצטערתי על הסתלקותו כפי שמצאתי היום במדור זה. "חבל על דאבדין". דומני שהתגורר ברחוב Livelindishe 10 בצניעות. ת.נ.נ.צ.ב.א