יהודית מולוסטר ז"ל

2 תגובות

1. מצרפת את ההספד שאמרתי בלוויה של דודתי האהובה יהודית מולוסטר:

   יהודית יקרה ואהובה ויפה שלנו!
   נשמה ענקית שכולה אהבה ונאמנות, תשומת לב לכל פרט, וזיכרון לכל מחווה.
   ידעת להעריך ולהתפעל מתכונות ומפרטים זעירים כסופרת, כאומנית. אמנית בנשמתך- אצילה, אשת תרבות, חיה בעולם הספרות והאמנות.
   התרגשת מכל מחווה, ביקור, שיחת טלפון, מילה שנאמרה, עזרה שהושיטו לך- אשת אמת, הגונה ואצילית.
   זכית בשנות אושר רבות עם זאב בעלך, אהובך לנצח- ובאשר הלך, הלכת גם את.
   אחרי כל ביקור בביתך או בביתנו היית מנתחת פרט אחרי פרט, כמה מקסימים הילדים, כמה אביגייל מתוקה ויפה ורגישה, ודניאל עדין וחכם ויפה, ואיתמר- איתמר יהיה ראש ממשלה.
   וכמה סלווי בשלה נהדר, ואיזה מארח יורם, וזכרת מה כל אחד אמר, ושמת לב לכל מילה ולכל פרט.
   וכשהיינו ילדים- גיורא ואני, היית תמיד לצידנו- אם בכיתי שיש לי בטן שמנמנה הראית לי מיד תמונות של נשים שציירו בוטיצ'לי ורנואר והכרזת שיש לי גוף סקולפטורלי.
   ובכלל כתוב בשיר השירים: "בטנך ערימת חטים, סוגה בשושנים", הוספת.
   וכשגילית שגיורא אוהב את החלק העליון השרוף קצת של עוגת השוקולד שלך- הצלחת לייצר בשבילו במיוחד עוגת שוקולד שכולה החלק הדק השרוף.
   וכשעמד לנסוע להולנד ללמוד שם בתיכון, היית באה יום יום לבקר ולהריח את ריח השמש שנדף מעורו (כך טענת) אוספת את זכרון ריחו לימי הגעגועים.
   ראית בנו בנייך, היית גאה בנו והיית לנו דודה אם וסבתא.
   היית קשורה למשפחה ולחברייך בעבותות אהבה, ואפשר היה לנהל איתך שיחות על כל נושא שבעולם, וכמובן תמיד ידעת לצטט מה פרוסט היה אומר על הנושא הנידון.
   חיית בעולם הספרות והאמנות, צמאת ידע ואוהבת מילים. שוטטת באינטרנט כמו ששוטטת ברחובות פריז, ובמוזאונים, וחלקת איתי את תגליותייך.
   יהודית וזאב, זאב ויהודית- זוג אצילים- שמרתם על קוד התנהגות ותרבות שכבר עברו מהעולם הקדחתני שלנו.
   תמיד אלגנטים, זאב הג'נטלמן עם החיוך העדין והשובב וההומור הדק, ואת עם הופעתך המוקפדת והדרמטית- יפה סוערת ומאופקת כאחד, תמיד נועלת עקבים וארנק תואם, שברגעי שמחה מגלה שובבות ושרמנטיות תיאטרליים.
   את זאב חיפשת וקראת בשמו עד יומך האחרון עד שכבו חייך. לאהבה שכזאת טהורה ועוצמתית זוכים יחידי סגולה- ואתם זכיתם בה.
   כשאמא שלי, עפרה- אחותך האהובה- הלכה לעולמה רק לפני כמה חודשים, חרב עלייך עולמך- "אחותי היפה והחכמה, אחותי היפה והחכמה, אני רוצה לדבר איתה, איפה היא?" קוננת ומאנת להינחם.
   ציפור פצועה שלי, נוחי בשלום על משכבך ושובי אל כל אוהבייך שמחכים לך שם למעלה- אל זאב המתוק והאהוב שלך, אל עפרה היפה והחכמה שלנו, אל ממה לאה ופפה משה שאהבת בכל מאודך.
   ואנחנו כאן נזכור אותך יפה וזוהרת, שרה בקולך העמוק ומגונדרת, נהנית מארוחה טובה, מספרות יפה, מאמנות, מתפעלת וגאה בבני משפחתך ומוצאת בהם רק טוב.
   אצלך כולנו היינו מושלמים.
   וכשאת שם למעלה מסרי מאתנו את אהבתנו לכל בני משפחתך ולאמא שאני כל כך מתגעגעת אליה.

   הגב

2. לתלמה שלום
   לא פגשתי אותך,ורוצה לנחם אותך…הייתי מאד קרובה נפשית ליהודית,וגם לבעלה,אני אשתו של עמנואל [ז"ל],שהיה הבן דוד של איזי כהנא {ז"ל}.בכל השמחות אצל איזי,היינו ביחד עם יהודית וזאב.כשאיזי נפטר המשכתי את הקשר עם ה"מולוסטרים "…והיינו בקשר טלפוני .לאחר חג הפסח ב2013 ,הייתי עסוקה רק עם הטיפולים של בעלי,שנפטר בנובמבר 2013.יהודית היתה מאודכנת עם כל מה שקורה אצלנו.צילצלתי בחג פסח השנה,וכבר לא היתה תשובה…והבנתי שקרה משהו.הבן שלי מצא את ההודעה שלך,.נכון לא היו הרבה אנשים כמו הדודה שלך ובעלה…שיהיה זכרם ברוך. ושלא תדעו יותר צער. מרתה כהנא

   הגב