בס"ד,
לזכרם של חיים ודבורה זיסק ז"ל.
מאת: ישראל זיסק
לאחרונה הלך לעולמו דוד שלי היקר חיים זיסק זיכרונו לברכה.
חיים נולד בראש חודש כסלו תרצ"ב (11/11/1931) לצבי זאב (הרש וולף) ולאסתר מלכה זיסק ז"ל.
חיים ז"ל היה הצעיר שבילדים, לאחר שלוש אחיות: חווצ'ה, ברנצ'ה ושורצ'ה ז"ל ואבא שלי: משה ז"ל.
הם התגוררו באוסטרו-מוזבייצק שבפולין.
היה זה בית דתי. סבא זצ"ל היה יהודי שומר תורה ומצוות והקפיד על מצווה קלה כבחמורה.
סבא נהג בבית הכנסת לעבור לפני התיבה כחזן וגם נהג לקרוא גם בתורה.
היה זה בית של אמונה, תפילה וזמירות שבת.
סבא התפרנס מהמקצוע סנדלרות והוא נעזר בבניו אבא שלי וחיים ז"ל.
סבתא אסתר מלכה (לבית פוקשיבה) ז"ל הייתה עקרת בית. גידלה את הילדים והצטיינה במטבחה בבישול מטעמים טעימים.
במלחמת העולם השנייה (השואה) בזכות חוכמתו ותושייתו של סבא צבי זאב, ובעיקר בגלל העצה של סבתא אסתר מלכה,
המשפחה ניצלה בכך שברחה מזרחה לכיוון ברית המועצות ומשם הגיעו לסיביר.
שם במדבר הקפוא בסיביר, בקור של מינוס ארבעים מעלות צלזיוס מתחת לאפס, הצליחו להינצל מגרמניה הנאצית.
כמו כן הם נדדו לאקצוביץ.
סבא וסבתא יחד עם הילדים, ברחו , באמצעות רכיבה על סוס ועגלה
מזרחה כאלפיים וחמש מאות קילומטרים,
לכיוון האזור האסייתי שברוסיה, באזור שתושבי המקום היו מלוכסני עיניים.
הם התחבאו בתוך מחבוא.
אזור נוסף שהיו: טשקנט שאוזבקיסטן.
בבית, בהיותנו ילדים שמענו סיפורים רבים על השואה, לדוגמה : לא ניתן היה להשיג מצות לקראת הפסח והם
הסתפקו באכילת תפוחי אדמה רקובים מתחת לקרח, וסבלו מכאבי בטן ושלשולים במשך שבועיים. אבא וחיים
לא ראו בלילה במשך חצי שנה בגלל שלא אכלו בכלל ירקות והיה להם חוסר בוויטמינים.
סבא, וילדיו: חיים ואבא שלי ז"ל, עבדו כסנדלרים וייצרו נעלים לחיילים ודבר זה עזר לפרנסתם.
חיים ז"ל כילד עבד גם כסנדלר בתחנת רכבת.
לאחר מלחמת העולם השניה, בשנת תש"ה- 1945, המשפחה חזרה לפולין והתגוררו בליגניץ", ברחוב רוז'ה לוקסנבטרג.
כעבור שנים בודדות חיים התחתן עם דבורה ז"ל בשנת תשי"ז-1957 או תשי"ח- 1958.
את החופה ערך סבא ז"ל.
דבורה נולדה בעונת הסתיו, בחודש חשוון שנת תרצ"ח- חודש אוקטובר 1937 בעיר אודסה שבאוקראינה לשמואל וטטיאנה רובפרק.
שמה השני (כינוי) של דבורה היה דורה. אנו קראנו לה : וולה.
דבורה היתה הבת בכורה משולש בנות. שמות אחיותה הנוספות: גליה ז"ל ותבדל"א נדיה.
אבא ואמא שלנו, חיים ודבורה, יוסף וחווצ'ה ז"ל כולם גרו במרחק מאה מטרים מהבית של סבא וסבתא.
בשנת תשי"ז- 1957, בגלל האנטישמיות בפולין (עלית גומולקה), החלה המשפחה לעלות לארץ ישראל.
סבא וסבתא, חיים ודבורה המשיכו לגור בפולין, עד שבחודש שבט שנת תש"ך- פברואר 1960, עלו ארצה והגיעו לבאר שבע.
שם כבר גרו חוצ'ה ויוסף פלדמן והורי אסתר ומשה זיסק ז"ל.
בתקופתם הראשונה, הם התגוררו בבית הורי ז"ל בסמטת נחליאל 86/1 שבשכונה ד'.
כעבור זמן, סבא וסבתא קיבלו דירת "רכבת" של "עמידר" ברחוב צביה המלכה.
הבית של סבא שימש גם כסנדלריה.
חיים ודבורה קיבלו דירה ברחוב סמוך, רחוב אלכסנדר ינאי 22/7.
בתחילה הייתה זאת דירה קטנה.
במשך השנים הדירה גדלה והורחבה בשני חדרים נוספים,
אותם בנה השכן חנוך קהימקר ז"ל.
חיים ז"ל עבד תחילה כסנדלר במפעל לנעלים ביפו.
בלילות היה נשאר ללון שם ובסופי שבוע חזר לבאר שבע.
לאחר מכן עבד במפעל בשם "חימר" ליד נחל באר שבע, חיים סידר גם לאבא שלי לעבוד במפעל.
אבא וחיים ז"ל עברו לעבוד בחברת "סולל בונה."
חיים עבד במחלקת הבלוקים עד צאתו לפנסיה מוקדמת בשנת תשמ"ו-1986, בגיל 55, עקב צמצומים בחברה.
חיים התגייס לצה"ל ושרת כחייל מילואים בהג"א בסיני וגם בעזה.
הוא ידע לספר סיפורי חלם וגם לצחוק מהסיפור וידע גם לצייר.
גם משפחתה של דבורה ז"ל עלו ארצה.
באשדוד גרו הוריה של דבורה: שמואל וטטיאנה ז"ל. ואחותה תבדל"א נדיה יעקובסון.
בעלה יהושע ז"ל עבד בחברת שילוח מטענים דרך בנמל אשדוד.
אחות נוספת, גליה ז"ל התגוררה בחדרה. בעלה היה נהג אוטובוס בחברת "אגד".
דבורה ז"ל אהבה לרקום. התמונות בסלון הבית היו פרי יצירתה וגם רקמה עבור אנשים אחרים.
חיים ודבורה ז"ל דיברו ארבע שפות: אידיש, עברית, פולנית ורוסית.
סבא, אבא וחיים ז"ל היו ממתפללי ומראשוני בית הכנסת :"קדושי יאסי".
הם נהגו ללכת עם כובע קסקט כמנהג יהודי פולין.
חיים ז"ל נהג לשיר יפה בסעודות מצווה של "בר מצווה" בבית הכנסת וגם בריקודי שמחת תורה, היה שר כזמר
ראשי, את מיטב השירים החסידיים : "ישמחו השמיים", "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "שיבנה בית המקדש"
וגם שר זמירות ב"סעודה שלישית" בשבת.
לאחר פטירתה של סבתא שלנו אסתר מלכה זיסק ז"ל בט"ו בשבט תשל"ז-1977,
חיים ז"ל טיפל במסירות רבה בסבא וגם באבא שלי ז"ל. חיים, בישל, כיבס ודאג לכל מחסורם.
חיים למד לבשל את כל המאכלים, למרות שלפני כן חיים לא בישל כלל. הבישולים והמאכלים שהכין יצאו
טעימים. חיים עשה הכל בזריזות, בישל מהר, התפלל מהר וכו'. היה מוכשר ומסודר. חיים בהיותו פועל
ב"סולל בונה", מידי יום שישי קנה חלה מתוקה ממאפיה בעיר העתיקה. את החלה אכלנו בסעודת ליל שבת.
לאחר שסבא שלנו צבי זאב נפטר, בתאריך כ"א באייר תשמ"ד-1984,
אכלנו סעודות שבת, חג וגם את ליל הסדר בבית של חיים ודבורה.
בזמנו הפנוי חיים נהג לתקן לנו סנדלים שנקרעו.
בחג פורים שנת תשכ"ב- 1962 נולד בנם היקר יבדל"א: אריה. שם כינויו באידיש היה: לייבלה.
בבית הכנסת "קדושי יאסי" אריה חגג בשנת תשל"ה-1975 את "בר המצווה" שלו.
אריה כילד, נהג לבקר רבות את המשפחה באשדוד.
הוא למד בבית הספר היסודי ב"צאלים" ולאחר מכן במקיף ו'.
בנערותו היה חובב צילום.
התגייס לחיל האוויר והיה לקצין בצה"ל.
בשנת תשמ"ד-1984, התחתן עם לידיה ונולדו להם שלושה ילדים: אופיר, הדר ויובל.
חיים כסבא, סייע רבות במסירות רבה בגידול הנכדים הגדולים: אופיר והדר.
מספר אופיר הנכד: "סבא חיים וסבתא דבורה היו מאוד יקרים לי. אני זוכר את סבא חיים בריא, עושה
קניות במרכז גילת, קונה במאפיית גילת, לקח אותי לפארק אחרי הבית שלו, הוציא אותי מהגן, היה סבא טוב.
לקח אותי לקולנוע גילת וגם למתנ"ס (מאחורי מרכז גילת) לראות סרטים. תמיד קנה ופינק אותי (וגם את הדר
שהיתה יחסית קטנה) , למרות שלדעתי לא היה לו יותר מידי. תמיד אהבתי לבוא לסבא. סבא וסבתא שניהם היו
אנשים צנועים. כשהייתי קטן (לא זוכר באיזה גיל) סבא חיים קנה לי אופניים עם דינמו.
זוכר את הבית, את הגינה הקדמית עם שביל בטון, באמצע ושער כניסה ירוק. בגינה אחורית שם סבא חיים
עשה כביסה ידנית בגיגית. סבא חיים גידל ענבים ירוקים שהיה להם טעם מיוחד."
עקב מצבם בריאותם שהתדרדר, בשנותיהם האחרונות,
חיים ודבורה היו מאושפזים בבית האבות הסעודי "נווה שבא".
דבורה היקרה הלכה לעולמה בערב פסח תשע"א, 2011 והיא בת 74.
הובאה למנוחת עולמים במוצאי החג בעיר נתיבות.
על המצבה של דבורה נכתב:
"פ"נ.
אשת חייל מי ימצא.
דורה דבורה זיסק
בת טאטיאנה ושמואל ז"ל.
נלב"ע י"ד ניסן תשע"א.
ת.נ.צ.ב.ה".
חיים היקר הלך לעולמו בתאריך כ"ח באדר ב, תשע"ט והוא בן 87. הובא למנוחת עולמים בערב שבת קודש
פרשת תזריע (ראש חודש ניסן). נטמן בצמוד לדבורה, בבית העלמין בנתיבות.
על המצבה של חיים ז"ל נכתב:
"פ"נ.
אבינו וסבנו היקר.
השארת חלל שאף אחד לא ימלא.
היית אדם יחיד ומיוחד.
אהבתך, צניעותך ומסירותך
לכולנו תישאר בליבנו לעד.
יהי זכרך ברוך לעולמים.
חיים זיסק ז"ל.
בן צבי זאב ואסתר מלכה.
נולד בפולין, ראש חודש כסלו תרצ"ב.
נלב"ע כ"ח באדר ב' תרע"ט.
חליתי פניך בכל לב חנני באמרתך.
ידיך עשוני ויכוננוני הבנני ואלמדה מצוותיך.
יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי.
מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי.
ת.נ.צ.ב.ה".
לרגל סיום השבעה, המשפחה ערכה סעודת מצווה גדולה והוציאה סידור לזכרו של חיים ז"ל.
זכרם לא ימוש מאתנו לעד.