אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל והחברים בבית הספר לעבודה סוציאלית מנחמים את פרופ' בלהה דודזון ערד והמשפחה על מות אביה.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל והחברים בבית הספר לעבודה סוציאלית מנחמים את פרופ' בלהה דודזון ערד והמשפחה על מות אביה.
2 תגובות
בלהה יקרה,
זוכרת? לפני הרבה הרבה שנים בעת שאורי אישך, היה סטודנט בטכניון ומסביבך התקבץ כל השבט החיפאי של שלום עכשיו, נפגשנו כולנו המון. ציירנו כרזות, ארגנו כנסים, יצאנו לרחובות וחלקנו "פמפלטים" בנינו "רשת קשר", עשינו טלפונים, קיימנו ישיבות והעלינו רעיונות, הופענו בחוגי בית, התווכחנו "על דא" פטפטנו על הא" וגם צחקנו לא מעט שתינו המון המון כוסות קפה, וגם בישלנו ואכלנו לא מעט ארוחות ורקדנו במסיבות נהדרות.
אורי שלך כבר לא סטודנט בטכניון וגם אני כבר פנסיונרית (צעירה)של אותו המקום בו אורי למד.
והשלום? עדיין נלחמים עליו. איבדנו בקרב הזה את אמיל ואת רבין.
אבל הזמן לא עומד מלכת. ההורים שלנו עוזבים את העולם הזה. ואנחנו כאן ממשיכים אותם את אלו שהלכו. וזוכרים אותם ומתגעגעים אליהם. יש אומרים, שכל עוד יש מי שמתגעגע אליהם, חושב עליהם, נזכר בהם. הרי שהם ההורים והמתים בכלל עדיין איתנו ולו גם רק חלקית.
נחמה פורתא?
אולי.
אתך באבלך
בידידות,
ענת פרנקל,
שלום לך בלהה
אני לומד לגמרי במקרה על מות אביך, תנחומים אמיתיים לך ולאלכס, אבא שלך תמיד נראה לי כמי שתמיד יהיה שם, עם המילה הטובה בדיוק במקום, והבקורת הבונה… יהי זכרו ברוך..
דוביק, Bordeaux