בצער רב אנו מודיעים על פטירתה
של אמנו היקרה שרה כהן ז"ל
בת ירושלים
בתם של יוסף ורוזה מרש
הלוויה תצא ביום ג' 3.4.2012 בשעה 1400
בבית הקברות בחולון – נפגשים בשער הראשי
שנבל אורה ומוטי
לוינזון סימה ומשה
שוש ואבי כהן
אורית ויוסי כהן
הנכדים והנינים
יושבים שבעה בבית שנבל
רח' אשר ברש 12 הרצליה
טל' 099570162
7 תגובות
אשת חייל מי ימצא, רחוק מפנינים מכרה. מסמטאות העיר העתיקה וימין משה, נדדת עד ת"א, הרצליה וביתך בשבע עשרה השנים האחרונות ברעננה. לימודים ב"מיס לנדאו" – ביה"ס אוולינה דה רוטשילד, שם הייתן דור שני ללימוד עברית מודרנית בבי"ס חדשני, אמך רוזה לבית גני, סבתא מאמה, הייתה דור ראשון. (בי"ס שהתמקד במיוחד בהנחלת האנגלית ופתיחת מקצועות חדשים בפני בנות ישראל המסורתיות, כדי שיחיו חיי יצירה תואמים למאה העשרים). יישמת את שלמדת והיית דור ראשון ליהודיות צעירות ומודרניות שעבדו מחוץ לבית, (היועץ המשפטי הבריטי בזמן המנדט, היועצת המשפטית בדואר ישראל, מזכירה לשלושה מנכ"לים בכיתן דימונה ולקינוח, נצלת את כישורייך בספרדית בהנכ"ל הרבה אחרי הפנסיה). החזקת בית מצוחצח לדוגמא, (איפה הבישולים שחסרים לנו כל כך??!! ועשית זאת אחרי יום עבודה במשרד). גידלת משפחה תורמת וזכית לנכדים ונינים. הנכדים עוד זכו לגלוש איתך במגלשות בגינות ובעיר הלבנה, וראו אותך מטפסת על העצים כדי להוריד את בובות הצנחנים או הכדור שנלכדו בענפים.
תחסרי לכולנו, ותמיד נזכור אותך באהבה ובגאווה.
We regret to inform our family and friends that our mother Sara, had passed away on April 2nd, 2012. After an hard period of physical decline that had left us all, sad and actually missing her even before this sad day had finally arrived.
During the the last week she was hospitalized at the home were she she had lived for some 17 years. Luckily most of her time there, she was active and popular, involved in all kinds of activities and mostly enjoying her family.
דרך העיר העתיקה בירושלים, ימין משה, תלפיות ורחביה עד "גלות" מישור החוף בהרצליה, ת"א ורעננה, משלטון הטורקים דרך המנדט הבריטי עד הקמת המדינה, תמיד פרעות, מלחמות , טרור ולקינוח טילים ואיום גרעיני, ובכל זאת כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדיי, נכדיי והנינים שיחיו, וכאן אשאר. זכיתי להאריך ימים מרוב בני הדור שלי בעם היהודי, חוויתי תקומת העם במולדת ובניית מדינה שאין שנייה לה במזרח התיכון, קבוץ גלויות ואתחלתא דגאולה. הסבא שלי, ר' מאיר גני, מראשוני המתנחלים ברובע הנוצרי בירושלים, עלה ארצה מיאנינה ביוון, ראה את העוני וסבל היהודים בעיר העתיקה, אך כתב לקרוביו ביוון:" אל תהססו, עלו ובואו, כי הארץ, ארץ זבת חלב ודבש". הלכתי בדרכך סבא,ולואי וידעת עד כמה נכונים הדברים שאמרת אז.
שרה כהן, בת ירושלים, ז"ל
שרה כהן בת יוסף מרש ורוזה מרש לבית גאני נולדה 1916 נפטרה 2.4.2012
בת ירושלים
דברים שנישאו לזכרה של שרה כהן ז"ל ע"י בנה אבי בלוויתה שנערכה ביום ג' 3.4.2012 י"א ניסן ה' תשע"ב בבית קברות הדרום בחולון.
ראשית אודה לכל מנחמינו ולאלה הנוכחים כאן לחלוק לך כבוד אחרון. תודה מיוחדת לאחות הפיליפינית הגב' איימי סרנה AMY SERNA, שסעדה את אמי בשמונה השנים האחרונות במסירות ובאהבה, ובתנאים מכבידים ולא נוחים.
למזלה של אמא וגם למזלנו, הישורת האחרונה הייתה קצרה, עד כמה שניתן בחיק המשפחה ובעזרתה של איימי אשר הפכה אף היא לבת משפחה. אמנם השנתיים האחרונות לא היו קלות, אך ללא ספק אמא זכתה לחיות חיים מלאים, ארוכים ומספקים. רבי מבני עמנו, ילידי השנתונים הקרובים לשלה, לא זכו ברובם להגיע לגבורות ואףלא זכו לחוות חיי משפחה ולהעמיד דור המשך. הם לא זכו לחוות את תקומת העם משלטון הטורקים, תחתיו נולדה אמא, דרך המנדט הבריטי והקמת המדינה.
אמא, זכית לראות בנים ובנות, נכדים ואפילו הצלחת ליהנות מהנינים הגדולים, (אלה שנולדו בזמן, לפני שבריאותך הדרדרה).
כשניזכר בירושלים, העיר העתיקה של ראשית המאה הקודמת, כשניסקור את הדרך שעשית ועשינו, גם האירוע העצוב היום, אינו יכול להעיב לגמרי על הדרך, השמחה וההצלחות, שחווית בימי חייך על האדמה הקשה של הארץ הזאת.
היית חלוצה בדרכך הצנועה, למדת בבי"ס לבנות יהודי ומודרני, ביה"ס ע"ש אוולינה דה רוטשילד או כפי שנקרא אז על שם המנהלת, בי"ס מיס לנדאו. שם רכשת את השפה האנגלית על בוריה וכישורי משרד כמו קצרנות וניהול שהיום כבר לא ניתן לצפות להם כשפונים כמעט לכל מוסד או חברה. יצאת לעבוד כצעירה רווקה מחוץ לבית, בסביבה הרב לאומית של ממשלת המנדט, אצל היועץ המשפטי. חזרת לעבוד אחרי שילדייך גדלו אצל היועצת המשפטית בדואר ישראל. שרדת שני מנכל"ים בכיתן דימונה ומנהל מכירות אחד.
הספקת בחריצותך להגיע אפילו עד עידן המחשב, כשעבדת בהנכ"ל (מח' הייצוא של התעשיה הצבאית), גם אחרי הפנסיה, בתרגום ועיבוד תמלילים רב לשוני.
הצלחת לכל אורך הדרך, לשלב עבודה חרוצה במשרדים בהם היית עובדת מוערכת וכפל חריצות בניהול משק הבית ואירוח. שלבת גם השגחה ומשחק עם נכדייך, שודאי חשבו שכל סבתא מתגלצ'ת בגן ההרפתקאות או מטפסת על עצים כדי להוריד כדור או בובת צנחן שנתקעו. היום כשילדיכם כבר באותו גיל או יותר, אתם ודאי יכולים להעריך אחרת את המאמץ וההשקעה.
ה- BOOK REPORTS שלך בחוג לאנגלית, ה- ESSAYS בביה"ס ובאוניברסיטה, ההדפסה הכל כך מסובכת (במיוחד אז וגם היום), של עבודות וחוברות מתימטיקה על שלל סימניהן, זכו להערכה מרובה, הגם שאנחנו היינו הנהנים הישירים ולא קבלת קרדיט או תעודות על כך.
זכית ואנו מביאים אותך לקבורה כאן בארץ, ליד רפאל אבינו היקר, שחלפו כמעט עשרים וארבע שנים מפטירתו. שהרי שלושה מאחייך: רחל, מאיר ויצחק מתו ונקברו בניכר. מעניין מה היה חושב על כך סבא שלך, רבי מאיר גאני, שעזב את גולת יוון ואת קהילת יאנינה בת האלפיים והקים את השבט כאן בארץ. כפי שכמה מכם קראו בדבריי בפייסבוק, הוא דיווח לקרובים הממתינים לאישורו קודם לעלייה, ש"הארץ הינה ארץ זבת חלב ודבש" כדי שלא יירתעו מלעלות. אלה שנותרו שם הושמדו על ידי הנאצים למעט ניצולים ספורים. נוכח הקדמה, התקומה והסתעפות המשפחה שהתחוללו כאן בארץ במהלך חייך, היה אף הוא גאה במה שהושג.
אשת חייל מי ימצא רחוק מפנינים מכרה, נוחי בשלום על משכבך וזכותך תגן עלינו, אמן.
דברים לזכרו של יצחק מרש שנפטר ונקבר בארה"ב ביולי 2011.
In memory of Yitzhak Marash younger brother of Sara Cohen who passed away on July2011 in California, USA
Monday, July 25, 2011
Dear Yehudit, Vered, Sigal and families
We are very sorry to hear the sad news and especially sorry that we cannot be with you at this hard time, and mourn our beloved brother and uncle יצחק together.
It is hard to see how all this generation of people who were our idols and so loved by us, disappear one by one.
Actually in one month we lost three uncles: Rafi Baruch, Rafi Ben Shoshan (on my father's side) and יצחק.
The saddest fact about it is that all of them were not enjoying life for quite some time before departing, which is one of the so called achievements of modern medicine, and the hearts of everyone who remembers them at their prime, is broken even long before they are finally released of their suffering.
We have learned of Yitshak condition a couple of months ago. I have tried to call from my mother's room hoping that she will be communicative enough to talk to him. Not only that I woke up Yudit, but she had told me that he is not at home any more, which was quite sad shocking and I did not tell my mother about it. So when we heard of his death it hasn't been a total surprise, although so very sad. I hope that my mother, who is trapped in her own world most of the time, will just remember the good times when they were all young, hopeful and living together as a united family in Jerusalem.
Well, it is hard to loose all this generation, but luckily they were all gifted to live full long life in such traumatic and hard era for so many Jews and others, see (have) children to their children and witness all the great changes of the 20th century.
יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים, וראה בנים לבניך שלום על ישראל.
I attach a greeting card that my mother had sent to Yitshak for Rosh Hashana 1949 תש"ט. During the Shivah for Rafi Baruch, it was found by Avigayil as they were digging through the old pictures and documents. I was born in Av, so the good baby as my mother described me, was 5-6 weeks old.
I wonder if Yitshak was still in the army at that time, as it was the end of the Independence War.
Just imagine that he was the first soldier in the engineering force in the family. Since than not only Moti S. and I followed him, but also Doron Levinzon and the son Rami Marash. Speaking of lousy "lottery wins" that God gives his chosen people. In other words we look back at the last one hundred years, and the only thing which keeps changing is the date on the top of the papers, as the there are really no different news in them.
I have sent 3 copies of the 1949 letter hoping you can open at least one, and in your hard time, appreciate the innocence of days gone forever.
Our hearts are with you. May God bless Issac's memory for ever.
Love
Avi, Shosh and family
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/04/ssara.JPG[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/04/NA111iamie.JPG[/img]
SARA COHEN great grand mother with the youngest of the family and Ms. Amie Serna her devoted nurse who has taken care of her in her last years.
חלפה שנה. עלינו לקבר של אמא ואבא וערכנו אזכרה.
הזכרון האמיתי נשמר בלב והאבנים פחות חשובות לנו. החסר גדול אך תחושת ההקלה שנגאלת מסבל היום היום לא חלפה.
נשתדל לזכור תמיד את השנים הטובות והחיים המלאים שחיית כפי שכתבנו בעת פטירתך.
נוספה נינה חדשה שלא זכית להכיר, בתה של שרה נכדתך. במשפחה השמחה ובבניין ירושלים, ננוחם.