מרים ניק לבית שפרלינג ז"ל

10 תגובות

1. למשפחתה של מרים ניק,
   מרים היתה מורתי לחיים, משנת 1961 ועד 1967 בתיכון ובסימנר אורט התבור.
   היא מלווה אותי בעבודתי כמורה ושימשה לי דמות מופת, אישה יפיפיה תכולת עיניים ושיער בלונדיני עם עור צח. קול נינוח ושקט, מורה עם יכולת הנחייה ודמות כריזמטית עם נוכחות בלתי נשכחת. בזכותה הצלחתי להיות מורה טובה לתלמידי במשך 40 שנה. ממנה למדתי לכבד את תלמידי, לעזור להם ולתת להם דוגמה אישית ברוח נינוחה וסמכותית. הידע הרב והנרחב שלה, שיטות המחקר והלימוד שימשו נר לרגליי.
   אלו אינם סתם מילות ניחומים אלא, צורך לספר לכם איזו אישיות דגולה היתה מרים ניק, היא פתחה בפני כל כך הרבה נתיבים שאיפשרו לי לפרוץ באופן מקצועי ואישי.
   אין יום זכרון לשואה ולגבורה שאינני נזכרת בסיפוריה כיצד כשרונה האומנותי הציל אותה ואת אימה בזמן השואה. סיפוריה היו מצמררים, דוקא בגלל שהושמעו בצורה אינפורמטיבית וללא דרמה. הסיפורים היו כל כך בלתי נתפסים מפי עדה שהיתה שם בתופת. כולנו אהבנו את "ניק" כפי שכינינו אותה, חיכינו לראות מה תלבש – את בגדיה הסגולים, הסיכה עם הבקבוקון הסגול ובתוכו סיגליות אמיתיות – חוויה בלתי נשכחת. הספרים הרבים שהביאה לכל שיעור כדי להמחיש ולהדגים יצירות אומנות, ההסברים המדוייקים של התלבושות השונות והרקע ההיסטורי, תרבותי וספרותי של כל תקופה. הרישומים המפורטים על הלוח של חלקי לבוש, אביזרים וציורי האופנה שעקבו אחרי החידושים האחרונים בתחום.
   כל כך אהבתי אותה וכשראיתי הבוקר את המודעה בעיתון הארץ עברה בי רעדה ובמשך כל היום דמותה אינה משה מעיניי ואני חשה צער עמוק.
   הלכה לעולמה אישה מיוחדת ויקרה
   שלא תדעו יותר צער
   ברוריה

   הגב

   1. לברוריה,
      אני מודה לך מאוד על המילים החמות. נעים לדעת שממרחק השנים הרבות יש זכרונות כל כך נעימים ומשמעותיים.
      סגלית

      הגב

      1. סיגלית האם יש לך קשר למרים ניק המאיירת בן לוקח בת ובת לוקחת בן
         אשמח אם תצרי איתי קשר 0509599957

         הגב

2. מרים ניק איננה !
   כשראיתי את מודעת האבל בעיתון הארץ החסרתי פעימה.
   דמותה עלתה לפני בפניה ולבושה, בצבעים, בריחות, בנועם הליכותיה, בעדינות וברוך. אני מזדהה עם כל מה שנאמר על ידי ברוריה שרון.
   המושג "מורה לחיים" הוא מושג רחב וחדש יחסית ואכן מגיע לה הכותרת הזו.
   אני רק מצרה על כך שלא השכלנו להעניק לה את התואר יקירת מגמת אופנה. כמו גם למורים אחרים שהניחו את היסודות לבנייתה של מגמת אופנה.
   בכתיבתו של הספר "מצעד הסגנונות" הניחה מרים ניק את הבסיס העיוני הראשוני לתחילתו של מקצוע לימוד בשם "תולדות הלבוש". הספר היה הבסיס עליו נכתבה תוכנית הלימודים "תולדות הלבוש".
   דורות של תלמידים ומורים הכוללים אותי, למדו ולימדו מתוך הספר הזה שהיה חלק מתוכנית לימודים כוללת יותר במגמת אופנה, שנלמדה בעשרות בתי ספר בארץ. הספר הציג את התפתחות הלבוש על רקע הזרמים באמנות ותרבות כללית. עם תחילתה של הרפורמה בתוכנית הלימודים בשנת 1990 הוחלט במשרד החינוך להפריד את הלימוד על התפתחות הלבוש מלימודי האמנות. על בסיס הפרדה זו נבנתה מגמת עיצוב. בהמשך נכתב הספר החדש "תולדות הלבוש" על ידי הגב' עדינה רייך ז"ל.
   יהי זכרה ברוך, ותהה נשמתה צרורה בצרור החיים.
   דר' רוז בראון, (מפקחת מרכזת (מפמ"ר) מגמת אופנה בשנים 1990-2004)
   [email protected] 0506587375

   הגב

3. למשפחתה של הגברת מירים ניק,

   כתלמידה מן המיניין בבית ספר אורט (התבור) מקצועי ד בתל אביב בין השנים 1974-1978 זכיתי ללמוד( שנה אחת בלבד בין הארבעה) אצל מירים את התחום של תולדות הלבוש.
   ספרה אך בעיקר היא- הגברת הזו שאהבה סגול….נתנו לי את השראה והאהבה למקצוע .זוכרת אותה בין מסדרונות בית הספר בסגנונה המיוחד והאומנותי….שרק מלהתקרב אליה ולדבר איתה היה לי כבוד גדול וקדוש .
   עד היום, ואחרי…כל כך הרבה שנים, את הספר אני שומרת בספריה ואת זכרה….בליבי.

   יהיה זכרה ברוך,

   אני פרידמן
   יועצת תדמית ואופנה
   0525244210

   הגב

   1. לגב' פרידמן – שלום רב,

      המילים שלך נוגעות מאוד לליבי ואני מודה לך עליהן. אכן, אמא שלי אהבה מאוד סגול, אבל אני נקראת על שם אחיה הקטן שנספה בשואה. שמו היה ויטולד ואני קיבלתי את השם "ויולט" (נולדתי ביום הולדתו) ובארץ השם תורגם לעברית – סיגלית.

      הגב

4. היום יום השואה שמעתי את הסיפור של סיגלית שהזכירה את שם האמא שלה מרים ניק ושהיא היתה ציירת מיד קישרתי עם המורה לציור ותולדות הלבוש באורט תבור למדתי אצלה בשנת 1954 עד 57 אשה מופלאה עם סיפורים מיוחדים וידע רב ההתרגשות היא עצומה לשמוע מבתה את הסיפורים עכשיו שמחזירים אותי לאחור יהי זיכרה ברוך

   הגב

   1. שלום חבצלת,

      מתנצלת שרק עכשיו אני מגיבה. פשוט קיבלתי איזכור במייל לגבי יום השנה – שאני כמובן זוכרת…. ונכנסתי לאתר. באמת התלבטתי אם להופיע בתוכנית של רפי רשף, אבל קיבלתי תגובות מאנשים רבים שהסיפור עניין אותם או שהכירו את אמא שלי. אמא שלי ראתה לעצמה חובה לספר, להסביר, לנתח ולהציג את הסיפור האנושי לצד הסיפור המפלצתי של השואה. אני מודה לך על תגובתך

      הגב

5. צמרמורת, כבר עברו שלוש שנים.
   תשאר בליבי לעד, מורה לחיים!

   הגב

   1. שלום ברוריה,
      גם אני נזכרתי היום באמא שלי. ערכתי את השולחן לקראת מפגש משפחתי מורחב (צהריים עם הנכדים ביום האחרון של חופשת חנוכה) כשעל השולחן הנחתי מפה סגלגלה שאמא שלי נתנה לי בהזדמנות כלשהי. חשבתי לי שבשמיים היא בוודאי שמחה שאני עוד משתמשת במפה וכל בני המשפחה זוכרים אותה ואת הצבע האהוב. הנינים שלה זוכרים "ניצולת שואה" שידעה לשקם את חייה ולא שכחה את הזוועות ואת הרגעים האנושיים המופלאים.
      אני מודה לך מאוד על המילים החמות.
      סגלית

      הגב