ז'ניה רדקו, ללה קוגן, שולה וכסילא אדר, רענן אילון, מיכל גוברין, רבקה ובנימין גולדברג, חברי "משיב הרוח", יוסף (ג'ו) ורחלי יחזקאל, הלית ישורון, גילה להב שניר, גבי לוין, לילך וצביקה לחמן, דליה לנדאו, חוה ושלמה נאה, אלי נדב, שירלי ויורם ניסינוביץ', חביבה פדיה, דליה פליישר, שרה ויעקב פרידלנדר, מאיה קדם, עדה קינסטלר, רובי וז'נט קסל, יונה ויונדב קפלון, בטסי רוזנברג ואילן רייכל מנחמים על פטירתה.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 18.11.11, בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.
המנוחה הייתה בתם של חיה ורפאל.
7 תגובות
הצטערתי מאד לשמוע על פטירתה של עזה (עז'קה) בן-צבי, אותה הכרתי לראשונה ב- 1976.
אישה מיוחדת במינה, בעלת לב ואופקים רחבים, חכמה שקולה, מראיה ודבריה הם בלתי נשכחים בשבילי. יהי זכרך ברוך יקירה.
זכה מי שהכיר.מי שלא הכיר יכול לקרוא.יכול גם לראות בדיוידי סרט של דוד פרלוב בשם –"בירושלים."
הצטערתי מאוד לשמוע על לכתה של עזה צבי.
הכרתי אותה רק לאחרונה כאשר שיכנעתי אותה לכלול באתר נתן אלתרמן את המאמר הנפלא שלה "מסעו של אבא נלחם לחופש". מההיכרות הקצרה למדתי שהיתה אישה מעניינת לשיחה ונעימת הליכות, ושהקפידה על כל פרט ופרט.
את המאמר ניתן של עזה אפשר למצוא באתר אלתרמן http://www.alterman.org.il
יהיה זכרה ברוך!
צר לשמוע שעזקה צבי כבר לא איתנו. אמנית שפה, אשה עם אופק רחב ורגישות מיוחדת.
זוכרת אותה תמיד בשעה שאני עובדת עם שחקנים-תלמידים על תרגומה המופלא והמדוייק
למחזהו של צ'כוב 'שלוש אחיות'. תנחומיי ליקיריה ולמוקיריה.
הכרתי את עזה בשנת 1954 – אותה ואת חברתה זיוה אוסטרובסקי (לימים המתרגמת מיוונית קלאסית זיוה כספי) – שתי נשים חכמות מאוד כבנות עשרים.
הקשר נתחדש בשנת 1966 שעה שעזקה עסקה בתרגום סיפוריו של מופסן בשביל "ספריית תרמיל". היו לה שאלות בענייני לשון וסייעתי בידה. בהקדשה שכתבה לי, קבלה מרות על שלא תיקנו את אשר ביקשה מהם לתקן. צדק מי שדימה את עזקה לאותה צדקת שבסיפורו של עגנון.
ומה עוד?
כשבשרתי לאבל ארליך ששאל לשלום ו. שוסברגר, מה לא שמעת, הוא סיים את הקדנציה, הוא צחק ואמר-זה הכל? לאחר שנים כששאלתי אותו לפשר תגובתו אמר באינטונציה של פינאלה-זה הכל.
מדי פעם אני מביט בסרטו של פרלוב בירושלים, ורואה את עזקה הצעירה בשנות השישים המוקדמות וחושב כמה שחבל שלא הכרתיה ככזאת בשנות ה70 וה80, ובינתיים לא התמעטו שטויותי אבל הזמן עושה את שלו ועזקה נקראה לישיבה של מעלה או לעזרת נשים של למעלה או למטבח של מעלה אבל לא לחדר התינוקות של מעלה, ואולי כן כפצוי, מי יודע?
ברור לי שיכולתי לעשות יותר לעזור לעזקה בשנותיה האחרונות.כל פעם שגוייסתי למשימה כלשהי,קרה משהו שאמרתי לעצמי-לא עוד.חכיתי ביום החם של השנה במכונית לוהטת עד שעזקה תשפוך מרק מסיר אחד לשני. לקח קצת יותר משעה. במכונית לא היה מזגן.אם אחיה עוד כך וכך,בטח אזכה לראות את בדידות הזקנה ואבין איך אכזבתי את עזקה.