פרופ רימון אריאלי ז״ל

תגובה אחת

1. צר לי לשמוע, רימון ואני היינו בלתי נפרדים עד שעבר לרמת גן. אפילו קראו לנו "האחים" היתה לנו ברית של בנים יחידים. היינו שנינו בני בית זה אצל זה. רימון למד בולגרית. אני לצערי לא למדתי רומנית מפני שבביתו דיברו עברית. לפני כמה שנים לבקשתה של בתך שלחתי לה שני סיפורים על ילדותינו יצאנו ל"צוד" חסידות.
   יהי זכרו ברוך. עוד פיסה מחיי נמחקה עם לכתו. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
   למרות המרחק הפיזי נותרנו קרובים בכל 14 בנובמבר קיבלתי ממנו ברכה והוא זכה לברכה ממני כל 30 בנובמבר. אזכור אותו לעד.
   לפני כמה שנים (בזמן הקורונה) הייתי בישיבה בנשר. קבענו להפגש, לא יכולנו לשבת בבית קפה אז ישבו במכונית שלי. ושוחחנו במשך שעתיים כאילו מעולם לא נפרדנו.
   סימן טוב שמעון שגיא

   הגב