אלישבע אליש מורנו ז"ל

10 תגובות

1. הצטערתי לשמוע על פטירתה של אלישבע חברתנו לכיתה.
   לפני כשנה וחצי היה מפגש של הכיתה שלנו.
   המקום – יד השמונה. אלישבע נוכחת.
   בקישור המצורף יש אוסף צילומים מהמפגש.
   אלישבע מופיעה כמה וכמה פעמים.
   https://www.flickr.com/photos/arlozorov

   יהי זיכרה ברוך.
   אילן

   הגב

2. יהי זכרה של אלישבע ברוך בת הכיתה שלנו כל כך עצוב זוכרים אותך ילדה צעירה חיוך משחק שובבות של ילדים וכך תשארי בזיכרוני

   הגב

3. הצטערתי לשמוע על מות אלישבע , אליש כפי שקראנו לה בילדות. למדנו יחד ביסודי בירושלים וחידשתי איתה קשר כשהתארגנו לכנס מחזור. פעמיים נסעתי איתה לירושלים ואז שמעתי על מחלתה. פגשתי אותה ודיברנו לפני ההשתלה ולאחריה במרכז דוידוף בבלינסון ועדיין הופתעתי ממותה. משלא נעניתי לטלפון פניתי למנהל יד שרה שם התנדבה וכך נודע לי על מותה.
   יהי זיכרה ברוך.

   הגב

4. אליש ואני למדנו יחד ביסודי והמשכנו גם בתיכון ,
   אם אני לא טועה למדנו שנתיים , ואז נפרדו דרכנו.
   זכורים לי המפגשים במולכו 5 , מעשי השובבות והשטויות
   והמון המון צחוקים..
   כשנפגשנו אחרי ארבעים שנה , חמישים שנה, פגשתי את אותה אליש –
   מלאת חיות , אנרגיות , חוש הומור ושמחת חיים .
   אי אפשר לשכח – במפגש האחרון שלנו ביד השמונה ,
   אליש אספה את כולנו במעגל, עמדנו חבוקים ושרנו-
   "ולפעמים החגיגה נגמרת"….

   כמה עצוב….
   להזכיר את אליש זה תמיד יהיה מלווה בחיוך !!!

   הגב

5. מצטערת על לכתה של אלישבע – נסעתי עם אלישבע ויהודית חזרה הביתה מהמפגש ביד השמונה ורציתי להגיע עם אלישבע יחד למפגש האחרון בירושלים בביתה המקסים ומקבל הפנים של אילנה אלה. קשה להאמין. למשפחה ולחברים שלא נדע יותר מצער.

   הגב

6. MAY HER FAMILY BE CONSOLED FROM ZION AND MAY SHE REST IN EVERLASTING PEACE

   הגב

   1. למדתי עם אלישבע בביה"ס היסודי, ועם סיום הלימודים התפצלו דרכינו ולא נפגשנו במשך שנים רבות. והנה בפגישת המחזור שוב הצטלבו דרכנו והיה נעים כל כך להיפגש. כאילו רק אתמול נפרדנו לשלום. אותה אלישבע חייכנית ושובבה, מלאה מרץ ושמחת חיים. גם אני מרפאה בעיסוק והיה לנו הרבה על מה לדבר.
      תנחומי למשפחה ולחברים. כל כך עצוב שעזבה אותנו בטרם עת. תמיד אזכור אותה לטוב.

      הגב

7. כה צר לי על פטירת אלישבע בטרם עת. התבוננתי בדיוקנה וכאילו לא חלפו 50 שנה. עיניה נותרו חייכניות ודוק שובבות על פניה. לצערי לא הייתי נוכחת בכינוסי הכיתה בגלל המרחקים ואני אבלה על אובדן ההזדמנות להכיר את אלישבע כאישה בשלה ובוגרת, ולחגוג איתה את זכר נעורינו. כה חבל.
   אך התנחומים הן עבור הנותרים מאחוריה – שי, ענת, ומיכל ומשפחותיהם, וכל חבריה וידידיה – אין לי ספק שהיא תשאר בזכרון כולנו, בפינה חמה בליבנו. אני שולחת לכולכם מילות עידוד ותנחומים.

   הגב

8. שי, ענת, מיכל וכל המשפחה

   יהי זיכרה ברוך . כל כך מצטערת .
   למדתי עם אליש בביה"ס היסודי ארלוזרוב בירושלים .זכורה לי ילדונת קטנטונת עם המונים של שמחת חיים ושובבות בעיניה . לימים ניפגשנו בכנס כתה .
   מקווה שלא תדעו יותר צער.
   תמי דובינסקי.

   הגב

9. אכן כולנו למדנו יחד בארלוזרוב,ובמפגש האחרון בו הייתה הזכרתי לה ולכולם איך "שיגעה" את המורים ואותנו מילאה עליצות ומשובת נעורים.וכן היו הרבה מקרים בהם אלישבע "ראתה" את הכיתה מבחוץ אבל תמיד הייתה איתנו עם חיוך וצחוק בלתי נדלה.
   גם אחרי 50 שנה לא נשכח אותה,את קטנת הקומה והגדולה בנוכחותה
   המחשבה עליה מותירה אותנו עם חיוך על פנינו וכך נזכור אותה
   אכן "לפעמים החגיגה נגמרת" אבל נותר לנו חסד אחד – הזיכרון,נזכור אותה כפי שהייתה
   תנחומי לכולם,

   הגב