נודע לי היום כי אחי הבכור נפטר לפני שבוע בטרם זמן. אחי היקר שנפטר אחרי מחלה במילאנו, איטליה. החיים שארוכים ואתה צעיר,מתפרשים על פני שנות החיים ממשיכים חרף הטעויות, בתקווה לחזור ולשנות. אחים קרובים היינו, ממש ידידי נפש, חברים, גם אם בשנים האחרונות הועמו הקשרים. אמרת וידענו כי לא אתה הוא, אלא כוחות הם שדוחפים.
בצד הכל, בתוכך גם אצילות נפש, טוב לב, אהבה ונאמנות למשפחה ושורשים. שוחחנו איתך בנסיונות לפיוסים, גישורים, אחדויות ופשרות,
התאמצנו ללא לאות גם בעזרת תמיכת הערכאות. לחיות ולטעות? אפשרי ובהמשך לשפר, לחזור ולשנות. ובקרות מוות? הסוף מוחלט ואין מה לעשות
ברור היה לשנינו כי עם מותה של אימנו היקרה, הסתיימו מבחינתי כל הסכסוכים, הריבים, המאבקים והמריבה במשפחה. אין בי כעס אח יקר, רק צער על כל שהובלת ומחילה וחמלה לצער המשפחה. אמא, עליה השלום, נהגה לסיים ב- שא ברכה, אך במקרה זה לבטח תהא נשמתך צרורה. אני אשב שבעה בשעות הערב מהיום בביתי בפלורידה.
