חיים גל ז"ל

החברים במועדון הג'יפסיונרים "שובל" אבלים מנחמים את יעל ומשפחת גל (גולדברג) על מות יקירם.

ההנהלה והעובדים בחברת דלק אירופה מנחמים את המשפחה על פטירת יקירם.

שובל, עמותת גמלאי שירות הביטחון הכללי, אבלה ומנחמת את המשפחה על פטירת יקירם.

12 תגובות

  1. תנחומיי הכנים ליעל ומשפחת גל (גולדברג) על חיים היקר. הכרתי אותו לפני הרבה שנים בהיותי מאבטח באל-על…אני זוכר אדם עוצמתי ותזזיתי בעל נפש סוערת. הערצתי אותו, פשוט כך. אפילו למדנו תקופה מסוימת ביחד באוניברסיטה בבנין נפתלי.. ולמרות שהישעה אותי מהעבודה לתקופה מסוימת, מעולם לא כעסתי או נטרתי לו על כך, להיפך, הערכתי אותו. שינוח בשלום על משכבו. דורון פוש.

  2. אני המום ממותו של איש צעיר נמרץ ואהב את החיים כולנו המומים ומשתתפים בצער המשפחה והחברים

  3. המום ממותו של איש שאהב את החיים
    כולנו צער וכאב משתתפים בצער המשפחה והחברים

  4. רק אתמול נודע לי על פטירתו של חיים. הייתי המום ושנים רבות של הכרות עברו כסרט וחבל שהסוף כה עצוב . יהיה זכרו ברוך

  5. איש יקר וחבר נאמן.
    בעל יכולות גבוהות וכושר ביצוע מדהים.
    ותמיד עם חיוך וקריצה.
    יחסר לנו……:-(

  6. הידיעה על מותו הייתה המדהימה ביותר ששמעתי. חיים היה המנהל שלי מספר שנים. מקצוען ואיכותי בתחום האבטחה. אדם מרשים ונבון בצורה יוצאת דופן. איפה חיים ואיפה המוות??ההפכים הכי גדולים. הערכתי את חיים מאוד למרות שהיה מנהל לא קל בדרישותיו. עצוב מאוד. עדי לבנת

    1. עדי שלום
      אכן הלם לכולם ובפרט לי ולילדיו.
      נראהה שחוסן חיצוני אינו ערובה לחוסן בפני הכל והייתה לו נפש רגישה ושברירית.
      תודה על דבריך, ריגשת.

  7. חיים !!
    לא שכחנו אותך. היית דמות דומיננטית בכל מקום שפעלת בו ונשארת כך גם אחרי מותך.

  8. דבורה יקרה,
    רק עכשיו נחשפתי לידיעה על לכתו של חיים, והלב התכווץ.
    כמעט שלושים שנה עברו מאז שהייתי חיילת צעירה במשרד הביטחון, אבל הזיכרון ממנו – וגם ממך – נשאר חד וברור.
    חיים היה הרבה יותר מממונה. הוא היה אדם טוב. אחד שמקשיב, שמתעניין באמת, שרואה בני אדם. במקום שהיה לעיתים קשוח, הוא היה עבורי תחושת ביטחון ונוכחות אנושית נדירה. מתוך כל האנשים שפגשתי בתקופה ההיא, הוא היה אחד הבודדים שהותירו בי חותם עמוק.
    אני זוכרת איך קולו היה משתנה כשהיית מתקשרת. נעשה רך וחם, כמעט מחייך. הוא דיבר על הבית ועל הילדים בגאווה גדולה, באהבה שהורגשה בכל מילה.
    ובאיזשהו אופן, גם אני הרגשתי כמו אחת מהילדות שלו לרגע, בזכות האנושיות, הכנות והחום שהקרין.

    היה לי חשוב לכתוב ולהנציח כאן את הטוב שהיה בו, ואת הדרך שבה נגע בחיי.
    אני מחזיקה אתכם בלב.
    ליעונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *