חיים פוקס (פוקסי) ז"ל

3 תגובות

1. דרכינו הצטלבו כנערים בני אותו מחזור בכפר הנוער ימין-אורד ובהמשך גם בשירות בחיל ההנדסה. נועם חיוכו הכובש היה לסמל ההיכר של חיים (פוקסי בפי כל) והיה נסוך על פניו כל אימת שהיה פוגש מכר או חבר.
   אך לפני חודשים ספורים נפגשנו בכנס בני מחזור "דקר-1970" ופוקסי היה הרוח החיה של הערב. הוא סבב בין בני ובנות המחזור כילד בחדר מלא צעצועים, עם חיוך מאוזן לאוזן וחיבוקים לכל (ראו תמונה שמדברת בעד עצמה) ונדברנו להיפגש בכנס הקרוב בימין-אורד, בעוד זמן לא רב…. עונג שפוקסי לא יזכה בו, אף שהוא יהיה איתנו בזיכרון של כל אחד שאי פעם הכיר אותו בחייו.
   חבל על דאבדין…. יהי זכרו ברוך ושלא נדע דאבה עוד !!

   הגב

   1. שמעתי ולא האמנתי….. שאני לא אראה את החיוך הענק הזה והחיבוק החם…לא משנה איפה ולא משנה מתי…איש יקר תשכב על משכבך בשלום….אני אתגעגע אין ספק

      הגב

2. פוקסי יקירנו

   אם היינו אומרים לך שסיפרו לנו שאינך עוד,
   היית מבטל זאת בצחוק ואומר
   "אין סיכוי שיתפטרו ממני"

   אתה צודק, אין סיכוי שתעלם מחיינו.
   חיוכך פוקסי וטוב ליבך
   חיים לתמיד בליבנו.

   פוקסי, הצלחת לאחד אותנו לאחר 44 שנים,
   להחזיר אותנו לימי נעורים,
   לזכור חוויות חיים משותפים וימים נהדרים
   ב"ימין אורד".

   יהיה נכון מצידנו לנצל שוב את כשרון הארגון שלך
   ואנו בטוחים ,פוקסי שאתה כבר חושב על כך,
   ומתכנן לנו פגישה נוספת בעוד 60 שנה,
   בתאריך של היום, לפגישה מחזור שמיימית.

   עד עז, פוקסי יקירינו, הנה לך חיבוק גדול.

   נוח בשלום על משכבך, עטוף בכל אהבתינו.

   רותי כהן פרין – קבוצת דקר – ימין אורד.

   הגב