מאיר מרקוס ז"ל (1945- 2003)
מרקוס החל את עבודתו ברפאל בשנת 1979, כמהנדס מכונות במחלקת מכניקה בחטיבת מערכות. בשנת 1988 הצטרף למחלקת מכניקה בחט"ל, בה עבד ב-15 השנים האחרונות לחייו. הוא אהב את עבודתו, היה גאה בה ומצא בה עניין וסיפוק רב. כמו כן, עסק בתחביביו – נגרות, ציור וגינון. מרקוס היה איש משפחה למופת וחבר נאמן מאין כמוהו. הוא ידע לאהוב ולהקשיב לכולם. תמיד היה בסביבה, נכון להושיט יד, ותמיכתו בזולת התאפיינה בפשטות ומעשיות, באופטימיות ובחוש הומור. היה לו כשרון מיוחד לחבור לאנשים מכל מגוון הקשת האנושית.
משפחתו וחבריו לעבודה יזכרוהו כדמות בעלת עצמה אנושית גדולה, כאיש מלא אהבת-אדם, ישר, צנוע ונעים-הליכות.
יהי זכרו ברוך.
