אדל ממן לבית טולידאנו ז"ל

5 תגובות

1. אני מצטער מאוד לשמוע על פטירתה של אדל.
   הכרתי אותה ואת המשפחה באמצעות הורי. אבי, אברהם שושן ז"ל למד איתה כשהם היו ילדים בבי"ס "אליאנס" בטבריה, ואחרי שנים היה מורה ומנהל בביה"ס "אליאנס" בחיפה. אמי, מרים שושן (לבית גומל) ז"ל למדה עם אדל בסמינר למורים של "אליאנס" בפריז.
   בקרתי את אדל לפני כחצי שנה בביתה באשדוד, שוחחנו ושמעתי ממנה רבות על ימים עברו. התפעלתי מהחיוניות שלה ומיכולתה לזכור ולספר על דברים שקרו לפני שנים כה רבות.
   אף שהגיעה לשיבה טובה מצער שהלכה לעולמה.
   יהי זכרה ברוך.

   איתמר
   054-9993845

   הגב

2. אישה מיוחדת במינה – ליידי. לימדה אותי צרפתית רק בכיתה י"א ובפרק זמן קצר זה השאירה בי את רישומה, באישיותה האצילית ובתבונתה הרבה. יהי זכרה צרור בצרור החיים.

   הגב

3. הגב' ממן (כך קראנו לה כולנו, ואיש לא העלה על דעתו לפנות אליה בשמה הפרטי) לימדה אותי צרפתית במשך שנתיים. היא היתה אישה מרשימה ומורה אהודה ובלטה בהופעתה המוקפדת והאלגנטית. בכוח אישיותה ובלי הרמת קול הצליחה הגב' ממן להשתלט על כיתה של בני עשרה פעילים ותוססים ואף לחבב עליהם את השפה הצרפתית, שלא היתה בדיוק כוס התה שלהם מלכתחילה.
   לכשרונה הספרותי נחשפתי לפני שנים אחדות, בסיפור מקסים שפירסמה ב"הארץ" על אירועים שקרו בחיפה בשנת 48', והצטערתי שלא זיכתה אותנו במעדנים ספרותיים נוספים, פרי יכולת הכתיבה המופלאה שלה.
   למשפחת ממן היקרה, משתתפת בצערכם.

   הגב

4. למדתי צרפתית אצל גב' ממן במשך 3 שנים בתיכון בפרדס חנה. התקליטים שהביאה עמה לשיעורים היו בונוס מיוחד שהעשיר את אוצר המלים שלי, אך לא סייע לי להטמיע את הטיות הפעלים. זקירת האצבע הייתה נזיפה בתלמידים הפטפטנים, ככה זה כאשר למורה יש אישיות כובשת. לעולמה התוודעתי רק לפני 4 שנים, עם פרסום ספר הזיכרונות שלה. גם עכשיו כאשר אנו, תלמידיה, מזדקנים, עדיין אפשר ללמוד ממנה דבר או שניים על התנהלות בחיים. יהי זכרה ברוך, לכתה לשלום.

   הגב

5. היכרותי עם אדל ממן היתה שטחית, כאימו של נ י ס ו – חברי ללימודים ולצופים. לפני מספר שנים קראתי במדור הספרות של "הארץ" רשימה שכתבה אודות חיפה של שנות ה-50, כמדומני.
   תנחומי לניסו ולחווה, לבן-דרור (בנדי) ואלינוער, ולארנון ולמשפחותיהם.
   יהי זכרה ברוך.
   אילן ספיר.

   הגב