אבלים: בעלה: גדי זינגר, בנותיה: רונית ומרק כהן, איריס ודני שגב זינגר, אחיותיה: טובה וחזי רפופורט, יעל ואמנון אידלסון, נכדיה: סטפני, עופרי ויהלי.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 27.01.13, בשעה 14.00, בית עלמין גני אסתר הישן שער 3 ראשון לציון.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב עולי הגרדום 50, ראשון לציון.
3 תגובות
לפני שעות ספורות בלבד, חזרתי מלווייתה של אורל'ה החברה הקרובה.
רק 60 שנה היינו חברים וקרובים. קרובים בנפש, בפירגון, בהזדהות קשיי החיים, הדאגות, בנית המשפחות והרחבתן, גם בכאבים והתרגעות מהם לאורך הדרך, גם בסיפוק מכל שהסתדר.
לא רק שמעולם לא חלפה מילה רעה בינינו, אלא להיפך, רק איחול וברכה. משהתראינו הייתי מברכה; "שלום לאורה ושמחה", כי כך היתה בכל מצב; מקרינה תקוה, שיתוף , תמיכה ונתינה. תמיד ביקשה לארח, אף פעם לא התאוננה, אף פעם לא קיטרה.
מששמעתי היום את דברי הרב-המורה שכה העריצה, על מעלותיה הלימודיות ושליטתה בחומר, כולל מדברי הרב קוק, מצאתי לצטט מדבריו של הרב קוק כי "כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים." זו היתה אורה.
ועוד נאמר שם; "מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להסגר בתלמודו השטחי לבד. כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה, ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה".
גם ביום עצוב שכזה, ניתן לומר כי אורל'ה נתנה הרבה אהבה לחיים של כל הסובב אותה ושידרה את תחושותיה הפנימיות ביותר, לחוץ.
טיפת נחמה לגדי, רונית, איריס, דני, מרק והנכדים, טובה ויעל והמשפחות, תהיה לכם לבטח עם זכר כל מעלותיה של אורה וכל אשר השאירה.
לגדי, רונית, איריס ,טובה ,יעל והמשפחות היקרים. כל כך קשה לי לדבר על אורה בזמן עבר ,זה לא נתפס שכבר לא אוכל לראות אותה , לדבר איתה ,לצחוק מדבריה הלב בוכה על הליכתה של אישה מדהימה,מצחיקה,תומכת ,קשובה ,אוהבת ,עוזרת , מנחמת .כבר שלושה ימים אני הולכת והיא במחשבותי .
אורה ניחמה אותי כשאחותי חלתה ונפטרה והביאה מזור לליבי הדואב.
שתצליחו כמו שאמרה לי יעל אתמול ,כצוואתה של אורה ,להמשיך הלאה ולזכור את אורה בימיה הטובים והמאושרים.
כואבת ודואבת עם כל חברותי וחברי על לכתה של אורהלה יקירתנו.מכתה ד הכרנו את אורה בתנועת הצופים, שאחיותיה הגדולות היו כבר מדריכות שלנו.התבונה הנוכחות והשירה האדירה עם קולה הנפלא קסמו לכל מי שהכירה.תמיד הזמינה אותנו אליה והיא כתבה לנו סיפורים בהומור על ילדותנו הבלתי נשכחת ועל חיינו בארץ.ההתמודדות שלה עם מחלתה האיומה ,הביאה את כל החבורה שלנו להתפלל להחלמתה.תמיד ידעה להדליק נר ןלשלוח לנו ברכות בשעותינו הקשות.אנחנו לא הצלחנו .קולה נדם .אבל לא נשכח את גדי שהיה תמיד תמיד לידה בכל שעה קשה ומלא את כל בקשותיה.בנות יקרות שמרו על אבא גדי,הוא אוצר.נשיקות מחברותיה שורה,נחומה בליצי ,מזל לאה ומאירקה. ושלא תדעו עוד צער משפחה יקרה .