אורי ירום ז"ל

5 תגובות

1. למרות היותי רחוק מאד מעולמו של אורי ז"ל, היה לי הכבוד והעונג להימנות על ידידיו במשך כמה שנים.
   הקשר בינינו נוצר כאשר כתבתי את הספר 'לירות ולראות', בו ביקשתי מקצינים ובכירים במערכות בטחון אחרות לספר אנקדוטות משירותם הצבאי שיש בהם היבט של השגחה אלוקית וסייעתא דשמיא. הספר, שיועד לציבור החרדי, הינו היחיד כנראה שמספר סיפורי צבא ובטחון לקהל יעד זה.
   אורי, כמו רבים אחרים, נדלק על הרעיון ונרתם.
   אבל אורי, שלא כרבים אחרים, נרתם אף מעבר לכך.
   את ההקדמה לספר – כתב אורי. בשמו המלא.
   הוא ליווה את הספר ואגב כך הפכנו לידידים. אינני יודע אם היו לו ידידים חרדים נוספים, זולתי ויהושע, ידידי ושותפי לפרויקט. אבל זה בוודאי לא הפריע לו. כי אורי אהב אנשים, אהב סביבה אנושית, וידע לתרגם את אהבתו זו למחוות נעימות.
   היינו מתראים בביתו שברמת הטייסים ("אתה מגיע עם מרכבה מוטורית?", היה מרעים בקולו כשהייתי מתאם עמו את הפגישה הבאה) ומתכתבים באימייל. במשך כמה שנים, כמעט מדי יום ביומו, התכתבנו. ואלו התכתבויות היו אלו… כולם זוכרים…
   קרוב ל-50 שנה מפרידים ביני לבין אורי. ובדרך כלל הוא הוכיח שהוא צעיר יותר ממני. גם לאחר האירוע המוחי, הוא נלחם – לא על בריאותו, אלא על צעירותו.
   אבל גם אנשים צעירים מתים. ואורי, צעיר ככל שהתעקש להיות, הלך לעולמו.
   וזכרו, אשר נותר צרוב בקרב מכריו וידידיו, יוסיף ללוותם ולהחיותו בלבם.

   הגב

2. שמעתי על אורי ז'ל שהיה באמת בעל אישיות מיוחדת וקורנת כשראיתי אותו ב תכנית "חיים שכאלה" בשנות השיבעים
   ומאז -ניכבשתי בקיסמו, במשך שירותי הצבאי בשריון לא שמעתי עליו הרבה , כשיצא סיפרו ,כנף רננים, קניתי אותו מייד קראתי אותו בשקיקה – הזדהתי על כל תג ומילה ! גם אני דור שלישי בארץ והרבה מהחוויות שסיפר עליהם הכרתי דרך סיפורי משפחה מה"שנים ההם".. מאז עקבתי אחר כל מה שכתב ואמר – אני לא רוצה להשמע כחסיד שוטה – אבל אורי כבש את ליבי! בהומור הצברי המרענן, באורח המחשבה, בחוויות האישיות והמקצועיות שעבר , בזיכרונות , בהישגים , ובזכויות העצומות שלו בצה'ל ובחיל האוויר, הוא השאיר חותם לדורות ולי -הוא סימל את דמות הצבר האולטימאטיבי הישרן , הבועט במוסכמות , ומלך ה"שיגועים.."
   יהי זיכרו נצור תמיד אתנו ועם הדורות הבאים!

   הגב

3. אורי ירום.
   הייתי אחד מפקודיו
   הכרתיו כאדם וכלוחם.
   הייתי רוצה, עוד פעם אחת, ללחוץ את ידו ולהצדיע לו

   הגב

4. צחי, משתתף בצערך על מות אבא.
   אנחנו בני מחזור, ממלכתי ד' ואחר-כך מתיכון השרון?
   …
   בכל מקרה, אני חבר מזרע מזה כמעט 30 שנה, נשוי לאורית אלון מכטינגר, בתם של צביה ויוסיק, שהיו חברים טובים של אורי ועפרה עוד מתקופת הקבוץ.
   אני אספר להם על מותו של אבא, והדבר ודאי ירגש אותם מאד.

   אורית ואנוכי משתתפים מאד בצערכם ברגע של פרידה.
   קובי וינר
   http://www.ravenosh.com

   הגב

5. את אורי ירום הכרתי בתפקידו כנספח חיל האויר בשגרירות ישראל בוושינגטון.
   טסתי איתו במסוק מעל שמי וושינגטון הבירה ביום בו ערכו מסיבת פרידה לנספח
   הצבאי יוסקה גבע. אורי ניחן בחוש הומור בלתי רגיל, הוא הייה אדם משכמו ומעלה
   וסימל את הצבר הישראלי בכל רמח אבריו.
   יהי זכרו מבורך

   הגב