האוניברסיטה העברית, הפקולטה לרפואה מנחמות את המשפחה על פטירת יקירתן.
המנוחה צייותה את גופה למדע.
האוניברסיטה העברית, הפקולטה לרפואה מנחמות את המשפחה על פטירת יקירתן.
המנוחה צייותה את גופה למדע.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
תגובה אחת
הכרתי את איה בשנה שעברה בטיול מאורגן לרומניה. איה היתה מלאת חיים, בעלת חוש הומור מפותח, אחת שלא הולכת בתלם ולא דופקת חשבון לאף אחד. אהבתי אותה.
פגשתי בה שוב בחודש אוגוסט, בביה"ח שערי צדק, במחלקה האונקולוגית, בזמן שלוויתי את אמי לטיפול כימותרפי. איה כהרגלה, היתה מאירת פנים ושוחקת סיפרה לי שהיא חולה ומסרבת לקבל טיפול – רק ניקוזים ומשככי כאבים. לאחר כמה שבועות, כשאמי היתה בהוספיס הדסה הר הצופים, פגשתי בה שוב והיא כהרגלה תמיד עם פרצוף זורח, מלא חיוכים ומנסה לעודד את האחרים. הבנתי שאם הגיעה להוספיס המצב שלה סופני, אף כי נראה היה שהיא בריאה ומתפקדת לחלוטין. האמנתי שיש לה לפחות עוד כמה חודשים לחיות. אמי נפטרה במוצאי שבת ה-6.10.2013. ביום ראשון בבוקר, עת פינינו את חדרה, הבאנו לאיה את הרדיו עם הדיסקים שהשמענו לאמא עד רגע מותה. ביניהם הדיסק שכתב גיסי, שמואל קורן, לאמי : "חסד מופלא", המתאים בעצם לכל אחד. אמרתי לאיה שאת הרדיו והדיסקים אנחנו תורמים להוספיס, שתעביר את זה הלאה.
אני מקווה שאיה נפטרה כשחיוך נסוך על פניה. מנחמת את הבנות סיניה והגר בזכרונות הנעימים שהיו לכן מאמכן. ותנחומי גם לאריק, אחיה שהיה לצדה בסוף הדרך וליווה אותה בהוספיס. יהא זכרה ברוך.