אילונה יעל רוטלוי ז"ל

2 תגובות

1. אילונה –
   שהיתה כל כך יפה, בעלת הצחוק המתגלגל והעיניים השוחקות,
   הגוף המושלם והנפש התועה, שחפשה מזור בגלגולים האינדיאניים, ובנדודים ממקום למקום, ומצאה מנוחה…האמנם?
   כמה חבל שאנחנו מלוים אותך עכשיו בדרכך האחרונה מבחינתנו אך דרך מני רבות מבחינתך, כזו שתעביר אותך לגלגול נוסף, ואולי נפגש אתך שוב כפרפר צבעוני על פרח, או כרוח נעימה בשעת בין ערביים, ואני מקווה שנדע שזו את, עוברת אורח בדרכך שלך, מלווה אותנו בהמשך הדרך שלנו, כואבים את עזיבתך.
   אוהבים ומצטערים צער גדול.

   הגב

2. אילונה,
   נפגשנו לפני 22 שנה באחת השמירות כשהיינו חיילות צעירות בחיל הים.
   זה היה כאילו זה עתה הכרתי את אחותי, לפעמים היה נדמה כאילו אני המצאתי אותך….
   מאותו היום יצאתי איתך למאין מסע שהמשיך המון שנים קדימה.
   במהלך השנים צברנו כל כך הרבה חוויות מדהימות ביחד, שאותן אנצור בליבי לעולמים.
   כל כך היית כמוני, אך בו זמנית כל כך שונה ממני. היית חכמה, מצחיקה, יפה ושנונה.
   למדתי ממך כל כך הרבה דברים על חברות אמת, על הקשבה, על נתינה ובעיקר לימדת אותי לחלום…
   לחלום על אהבה, על שאיפות, על הגשמה עצמית ולא סתם לחלום אלה גם להגשים, כי הכל כל כך נגיש ואפשרי….
   החברות הזו נתנה לנו כל כך הרבה כוח לעמוד במשברים לא פשוטים המהלך חיינו. היינו שם אחת בשביל השניה, נלחמנו אחת בשביל השניה, הגנו אחת על השניה בכל הכוח.
   בשנים האחרונות כל אחת פנתה לדרכה, את המשכת להגשים את חלום הקריירה בחו"ל ואני פניתי להגשים את חלום הקמת המשפחה, כל אחת בדרכה שלה התרחקה, אך היה ברור לשתינו שיש לנו עוד הרבה שנים של חברות לעבור ביחד בגילגול הזה.
   אז זהו, שלא תמיד הכל ברור, והעברת אותי בלכתך עוד שיעור ולמדתי שלחברה שהיא ממש כמו אחות מהסוג שלך, לעולם לא נותנים להתרחק, אפילו לא קצת, כי איזה פיספוס, כמה הייתי נותנת היום בשביל עוד שיחת נפש אחת, או טיול מטורף לים המלח…..
   ואני, שנוצרת כל חוויה איתך, כדי לפצות על השנים שפיספסנו לאחור אבל בעיקר קדימה, מחבקת את אמך הגיבורה ומקבלת חיבוק חזק יותר, מנסה לחזק אותה אבל מקבלת חזרה חיזוק גדול יותר.
   זה מדהים כמה האישה הזו, אמך, שמנציחה אותך בכל רגע ורגע, מצליחה לחזור ולהזכיר לי להמשיך לחלום, כי ככה ממשיכים לחיות.
   אז קיבלתי בלכתך מתנה, להכיר באמת את אימך והיא כה אצילית וחכמה וכל כך שונה ממך וכל כך דומה לך. ושהיא נכנסה לביתי, כאילו היה ברור לי ולילדי הקטנטנים שהיא משפחה, ומיד, משום מה, קראו לה סבתא, ולא הפסיקו לחבק ולהתחבק וזה היה כה טבעי, אך גם כה מרגש, לראות כמה הקטנים האלו מבינים את מקומך בחיי ועכשיו את מקומה מבלי שהכירו את שתכן.
   אילונה, אני נפרדת ממך, ואומרת לך תודה על השנים היפות שלנו ביחד, על חוויות המדהימות, על העצות החכמות, על החברות המדהימה ועל כל האהבה הגדולה שנתת לי כל כך הרבה שנים.
   יהי זכרך ברוך.

   הגב