דוד גוטמן ז"ל (1950- 2000)
דוד, שנים רבות עבדנו יחד – מאז הגעת, בתחילת שנות השמונים, לשטח מכניקה ולאחר מכן, בתשע השנים האחרונות, במנהלת אויר-אויר. תמיד ידעתי, שאמצע אצלך אוזן קשבת ועצה נבונה, בין אם היה מדובר בפתרון בעיה אישית של אחד מאישי המינהלה ובין אם היה צורך במציאת דרך מתוחכמת להצגת נתוניה הכלכליים של המינהלה – כדי שיראו הטובים ביותר.
האווירה ששררה בקרבתך היתה תמיד נינוחה. לפעמים חשבתי, שיש לך כל הזמן שבעולם. רק מאוחר יותר הבנתי, ששאיפתך לדייקנות ורצונך לדבוק באמת היו המקור לנינוחות זו. התוצאה הייתה שכל מי שעבדו אתך, במנהלה ומחוצה לה, ידעו שעליך ניתן לסמוך בעיניים עצומות.
רצינותך האין-סופית באה לביטוי גם בדרך שבה טיפלת במחלתך: חקרת ובדקת עם מומחים בכל העולם, קראת מחקרים והפכת לאורים ותומים של הרופאים המומחים בנושא. יחד אתך עקבתי בחרדה אחר מצבך, ומעטים מאוד ידעו את חומרת הבעיה. למרות זאת הייתה רוחך טובה והקרנת אופטימיות כלפי הסובבים אותך – ועל כך אני גאה בך.
גם גישתך ויחסך לילדיך היו מיוחדים במינם: הדרי, בתך, אהבה אותך כל כך, וכששוחחנו – לצערי – על חשבון זמן המשחקים שלה, ידעת תמיד בגישתך הסבלנית לפייסה, להרגיעה ולהרעיף עליה אהבה בחזרה.
דוד, אני רואה את עבודת הצוות שלנו מושלמת ללא הסיוע שלך, ללא נוכחותך, ללא העצה שלך וללא החיוך שלך. תחסר לנו מאוד.
יהי זכרך ברוך.
יגאל ב"ח
