אבלים: משפחות: ורטהיימר, צויבל, הרשקוביץ, דויטש, בריל, פרידמן, כץ, שפרינצלס, הרטשטיין והמשפחה.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 03.02.12.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב אהבת שלום 12, בני ברק.
זמני תפילות: שחרית – 07.45, מנחה – 17.00, ערבית – במועד.
המנוחה הייתה בתו של ר' משה גדליה רזמוביץ ז"ל ואלמנתו של ר' אברהם יהודה ז"ל.
3 תגובות
למשפחת ורטהיימר על כל ענפיה
במקרה ראיתי בצער , היום ח' באדר התשע"ג , את מודעת האבל על לכתה מן העולם הזה, לפני כשנה , של אם המשפחה הגברת חנה ורטהיימר לבית רייזמיבש.
חני – בפיה של אימי – לאה-לוצי-גבריאלה מוסקל לבית גרינצווייג, הייתה חברתה מעיירת הולדתם – אורוניוש מדייש.
חני הייתה גם אחותה הצעירה של שרה – סרינה – אשתו הראשונה של אבי – מוסקל יהודה, שנרצחה יחד עם שתי בנותיהם הקטנות – חנל'ה ופראל'ה.
לכתה של חני, היא סימן לדור הולך ונעלם שגדל בגולה הדוויה, חווה על בשרו את הימים הנוראים ההם ושרד. שרדו אבותינו ואימותינו כדי לעלות לארץ הקודש ולהקים כאן מדינה ודורות ממשיכים לתפארת.
מצורפות שתי תמונות של משפחת ורטהיימר הצעירה משנת 1949 ששלחו חני ואברהם מבלגיה להורי מוסקל יהודה ולאה. תמונה בה נראית חני והבנות ותמונה בה נראים אברהם וזוגתו חני והבנות הקטנות אז והגדולות שלהם.
הייתה לנו הזכות לבקר בביתה של חני לפי כשנתיים בשבת אחרי קבלת שבת עת התארחנו במלון בויז'ניץ לרגל שמחה משפחתית. אז קיבלנו מכם את הספר שהוצאתם וזה המקום להודות לכם עליו.
שיהיה זה צערכם האחרון ותדעו אך טוב וחסד כל ימי חייכם.
משה וריבה מוסקל – מזכרת-בתיה 0522922983
מצורפת תמונה נוספת
תנחומים על חנה -חני ורטהיימר זצ"ל.
ב"ה ט' באדר תשע"ג. (19.2.13).
לפני יומיים, ב-ז' באדר תשע"ג,העלנו את זכרו של אבינו ר' יהודה מוסקל ע"ה, שהלך לעולמו לפני 26 שנים (תשמ"ז).
אתמול,ח'באדר תשע"ג,ראיתי את כתבת התנחומים של אחי,משה מוסקל,על חברתה
הטובה של אמי ,לוצי ,ז"ל,והצטערתי מאד לשמוע, שהצדיקה המופלאה חני ורטהיימר
איננה עוד.
זכרון דמותה הלבבית של חני החסידה הטובה הצטייר שוב לפני.
בפעם האחרונה פגשתי את חני האהובה ואת אישה יהודה ורטהיימר ז"ל, בחתונת אחי בשנת 1977.מאז,חלפו השנים ,ובעוונותי, לא הספקתי להגשים את כוונתי לפגוש
את חני ולשמוע מפיה פרטים על הורי ועל דודי יודה ויעקוב ,מימי נעוריהם באורוניוש מדייש,על חייהם לפני המלחמה ולאחריה.
זכרתי את חיוכה ואת טוב ליבה משנות ילדותי , לפני כיובל, עת נהגתי להצטרף להורי,לביקור בויז'ניץ אצל המשפחה המקסימה.
חני ואמי דברו הונגרית ואידיש בתיבול עברית עם רייש מתגלגלת.
איתי דיברה חני עברית בתוספת עוגיות טעימות, מעשה ידיה להתפאר,כשרבקה ושיינדל הבנות מצטרפות אלי לשיחה בעברית, בעוד הן מדברות אידיש עם אימן וביניהן. חוויה זו חתומה בזכרוני מעל כיובל.
עוד תמונה מרשימה חתומה בזכרוני מהשתתפותי עם הורי ב- 3 החתונות –
של שתי הבנות הגדולות והבן, בליווי קולו של הקצין שייעה ורטהיימר המזמר ,כשאני מפלסת את דרכי לחזות ב"מצוה-טענץ",ובר' מוישה הגר זצ"ל,שהיה החברותא של אבי בסיגט(מסורת מאבי).
יהי זכרה של חני (גיסתו של אבי)ברוך וצרור בצרור החיים,ולכל המשפחה תנחומי הכנים.
חבל על דאבדין ואינן משתכחין.