ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 07.03.13, בשעה 12.00, בית עלמין קרית שאול.
שם האב: ולטר.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 07.03.13, בשעה 12.00, בית עלמין קרית שאול.
שם האב: ולטר.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
17 תגובות
שלום.
לא הכרתי את טומי, אבל גיליתי רק היום שהוא ואבי, גם הוא יליד צ'כיה, עלו יחד באותה אוניה, טייגר היל, לישראל. למעשה, לא ידעתי מה שם האוניה שבה עלה אבי לארץ. הוא (כבר נפטר מזמן) מעולם לא היה דברן גדול. רק ידעתי שהוא הגיע לארץ ביום פתיחתה של מלחמת העולם השניה, עם אמו ואחות אמו.
בזכות התיאורים המפורטים שכתב טומי באתר של יד-ושם, כניצול שואה, הצלחתי לקבל מושג מה עבר על אבי כשעלה לארץ, כולל התנאים הנוראים באוניות.
בסוף התיאור של טומי, הוא מבטיח לכתוב עוד, וכפי שאני מנחש, הוא לא זכה לכך. אני מניח שהוא לא הכיר את אבי, אבל רק למען הסדר הטוב, שמו היה אז אייוולד לנדק, בן 27, יליד פראג ודוקטור למשפטים.
תודה לכם ושלא תדעו עוד צער.
בני יעקבי
תנחומיי לבני משפחתו של טומי ז"ל.
שוב דיברנו על עליית אבי ארצה וחיפשתי עוד חומר ברשת, כך הגעתי לדפים שכתב טומי.
ניסיתי לאתר את טומי, להוסיף לו מידע לספר אותו הוא כותב….
אבי, אריה (אז- הארי) לוין, מנהריה,כיום בן 92 נולד בדרזדן בגרמניה ב1922. לאחר שאביו איבד את המספרה שלו בתקופת השפל הכלכלי, נסע עם שני חברים לעיירות למכור בדים. באחת הנסיעות הוכו שלושתם קשות ע"י צעירים נאצים. האחד נהרג ושניים נפצעו קשה.
אחרי תקופת אשפוז ממושכת החליטו ההורים לעזוב את גרמניה ולעבור לצ'כיה. גרו בפראג, אבא למד, סבא עבד בספרות. מקצועו. עם כניסת הנאצים לצ'כיה שוב מצאו עצמם תחת שלטון גרמני. הצטרפו לאותה הפלגה עליה מספר טומי. סיפורי אבי דומים מאד. לא היה ידוע לי שהבריטים עקבו אחרי האנייה וניסו להרחיק אותה. חשבתי שרב החובל פשוט חשש מהם ולכן נמנע מלהתקרב לחוף.
הבנתי מסיפורי אבי שבזמן שהיית המעפילים בקרנטין ליד ביירות הועמס פחם רב בבטן האנייה כשמטרת רב החובל למכור אותו באירופה ולפחות להרוויח מעט בעבור ההפלגה הממושכת הזאת. כל בטן האנייה נטענה בפחם והנוסעים אולצו לשהות על הסיפונים. מחו ולא הסכימו לעלות לפרוסולה עד שינקו את הסיפונים. לא שמעתי על חולדות… אבי ניהל יומן מסע בפנקס קטן וציין בכל יום , או בכל כמה ימים היכן הם נמצאים. פנקס פרסומת של חברת תרופות משנת 1939.
אבי היה בן 17 בהגיעו ארצה. כיום קשה לברר איתו מה היה אז.
שלום איריס,
הגבתי כבר למעלה, אבל הפרטים שהוספת, מוסיפים עוד קצת "צבע" למסע הקשה שלהם לארץ ישראל. יש עוד פרטים שמצאת ביומניו של אביך (אולי גם אפילו על התקופה שלפני הנסיעה ואחריה)?
בברכת שנה טובה
בני יעקבי
שאלה למשפחתו של טומי ז"ל:
האם הספר הושלם? האם יצא לאור?
לבני יעקובי-
בבית הוריי יש תצלומים מהשהייה בקרנטין ומהאנייה.
ברשותי צלום היומן שנרשם בעת המסע.
שאלתי היא האם אתר ניחומים זה הוא המקום המתאים להמשך ההתכתבות?
איריס שלום
שמי טליה וגם הורי היו על הפרוסולה. היו בוגרים יותר מאביך ז"ל בזמנו, אימי ואחותה בנות 20 ו 21 ואבי 28
שניהם כבר אינם עמנו. עתה אני שוב חוזרת לחומרים
יצרתי קשר עם חנה קולקה ממנה קבלתי חומרים.
אכן הסיפורים דומים בשנויים של עיני המתבונן כנראה.
איך ניתן להגיע לתמונות שברשותך. אולי הורי מופיעים באחת מהן?
אעריך לשמוע ממך.
תודה וכל טוב
לבני יעקבי ואיריס ברנשטיין שלום,
רק עכשיו ורק במקרה ראיתי באתר את ההתכתבות ביניכם בעקבות המודעה על פטירתו של טומי בדיוק לפני שנתיים.
לטומי היו סיפורים רבים על התקופה ההיא וגם השתתפנו בכמה מפגשים של פליטי הפרוסולה והטייגר היל.
טומי כתב תולדות חיים הכוללים את כל הסיפורים על התקופה שלפני המסע לארץ ולאחריו.
אשמח לספר לכם את כל הידוע לי כולל תמונות ופרקים מסיפור חייו של טומי בתקופה ההיא..
איך ניתן ליצור אתכם קשר?
בברכה
חנה קולקה
שלום חנה,
תודה על תשובתך. אשמח לשמוע יותר פרטים. אני מציע שתכתבי לאימייל [email protected]
תודה, בני
שלום בני,
האם קיבלת את המייל שלי?
אני רוצה לשלוח לך כמה סיפורים מהתקופה ההיא אבל לפני שאני שולחת אני מבקשת לדבר איתך. רשמתי את הטלפונים שלי במייל ואשמח אם תתקשר.
ערב טוב,
חנה
גם אני חשה שלא בנוח ליצור קשר דרך אתר תנחומים..ואני מתנצלת..עליזאולם קראתי בהתרגשות את ההתכתבות ביניכם. גם אבי היה גם הוא ד״ר למשפטים מאוניברסיטת פראג בן 30 מעיירה בשם egger (כיום cheb) בחבל הסודטים. האנייה שלו הפרוסולה התחברה בלב ים לטייגר היל וממנה הגיעו כל הנוסעים לארץ. אשמח מאוד ליצור איתכם קשר ולשמוע פרטים נוספים.
שלום עליזה,
טומי כתב רבות על הפרוסולה וטייגר היל וברצון אספר לך את כל הידוע לי .
תשלחי לי כתובת דו"אל או טלפון.
שבוע טוב
חנה קולקה
תודה !
המייל שלי: [email protected]
אשמח לשמוע ממך!!
עליזה
9 בינואר 2016
שלום לכם שוב,
חנה, לצערי לא קיבלתי כל תגובה ממך לאימייל האישי שלי (אולי לא דייקת בכתיבת השם שלי שם, שהוא בני+ 4 פעמים שמונה ולא 3 כפי שרבים טועים) אני מצרף אותו שוב כאן ומזמין כל אחד שמוכן לתרום מידע בנושא – לשלוח אליי. (מעבר לעניין האישי, אני גם כותב ספר בנושא). לי אישית, כפי שכבר כתבתי, אין כל מידע על הנסיעה ארצה וגם לא מה שקרה אח"כ (למעט מה ששמעתי כאן וחומר שמצאתי באינטרנט, ושאני מוכן לשתף אותו עם מי שירצה).
בברכה,בני יעקבי [email protected]
בוקר טוב בני, בוקר טוב עליזה,
בני, עניתי לך למייל ( 4 פעמים 8 ) והתפלאתי שלא הגבת. אשלח לך שוב את המייל ההוא.
כמו שכתבתי לעליזה אשמח לספר גם לך את כל הידוע לי.
עליזה, האם קיבלת את המייל שלי מאתמול?
אני מבקשת שתאשרו לי דרך האתר שקיבלתם את המייל.
חנה
11+ שנים אחרי… אשמח ליצירת קשר: [email protected]
שלום נמרוד,
נכון 11 שנים אחרי….
השם שלך לא מוכר לי. מה הקשר שלך לטומי?
אשמח לתשובה
חג שמח
חנה
שלום חנה ובני, ולכל שאר הכותבים,
קראתי את עדותו המרתקת של טומי קולקה, יהי זכרו ברוך.
גם אבי, סבי וסבתי ז"ל וכן תיבדל לחיים ארוכים דודתי היו על הפרוסולה והטייגר היל. אשמח לקבל חומרים ותמונות רלוונטיות.
המייל שלי: [email protected]
תודה רבה!
שלום נעם,
מצטערת, אבל רק היום ראיתי את ההודעה שלך.
את כל החומר המקורי שהיה לי מסרתי לפני כשנתיים ליד ושם.
יש לי במחשב צילומים והעתקים מהמסמכים כולל כל הסיפורים של טומי על הפרוסולה והטייגר היל .
אם הנושא עדיין מעניין אותך, תחזור אלי במייל הפרטי ואשמח לשתף איתך את החומרים שאצלי.
בברכה וחג שמח
חנה