יוסי נשרי ז"ל (2026-1969)

יוסי החל את עבודתו ברפאל בשנת 2001, בתחילה כעובד קבלן ובמשך רוב השנים כעובד רפאל, ותרם רבות לפיתוח ולייצור של כמה מהמערכות המרכזיות בחברה, ולביטחון מדינת ישראל, במספר תפקידים, ב-3 חטיבות שונות:

  • 2001 – התחיל את עבודתו ברפאל כתומך תיב"ם, והוביל את הקמתה של ספריית הקשיחים הרפאלית, שמשמשת מהנדסים עד היום
  • בין השנים 2005 – 2015 עבד יוסי במח' הנעה סילונית בשטח הנעה, חטיבת מנור, במספר תפקידים – מתכנן, אינטגרטור ומוביל מכאני, בפיתוח מנוע בעל ביצועים יוצאי דופן, לפרויקטים מסווגים, וכן היה שותף מרכזי לפיתוח והוכחה למערכות מיזוג ACM לפודי לייטנינג – פודי תקיפה וציון מתקדם, המשמש חילות אוויר רבים בעולם, ומאבני הבניין של העוצמה הטכנולוגית והמנוע הכלכלי של רפאל. בתפקידו זה גם זכה להצטיינות
  • בשנים 2015 -2021, עבד יוסי כמהנדס מערכת ייצור, במטה הייצור של מערכות הגנה אווירית – מיירטים, בחטיבת התפעול. בתפקידו זה היה מעורב בפרויקטים חיוניים להגנת כלי השיט והנכסים של מדינת ישראל בים, כגון מערכת טילי ברק1, במערכת נט"ל עבור שיגור טילי אוויר-אוויר, ובפרויקט כיפת ברזל – נכס ביטחוני מרכזי במדינת ישראל ופרויקט יחיד מסוגו בעולם, זוכה פרסי ביטחון ישראל והוכח מבצעית באלפי יירוטים מוצלחים, באחוזי יירוט גבוהים במיוחד.
  • בסוף שנת 2021, עבר יוסי למחלקת מבנים מוטסים, שטח מכניקה, בחטיבת מפ"ה, שם שימש כמתכנן מבנה וכמוביל אינטגרציה מכאנית. יוסי היה שותף לפיתוח מספר פרויקטי אוויר-שטח משמעותיים, ביניהם טילי מטרה החיוניים לניסויי היירוט של מערכת החץ; טילי המותאמים ללקוח זר וכן בחיל האוויר הישראלי והוכחו בניסויים ובתרחישים מבצעיים; ומערכת – מטעה הנפרס בכבל מכנף של מטוסי קרב, ומספק הגנת ל"א למטוס ולטייס.

יוסי נפטר במרץ 2026, לאחר מאבק של מספר חודשים במחלת הסרטן.

יוסי היה איש מקצוע בנשמה, שאהב את ההנדסה והפגין סטנדרט גבוה של ירידה לפרטים, חתירה בלתי מתפשרת לאיכות ולייצוריות. מעבר לזה, יוסי התאפיין ברוח צעירה, חדוות חיים וזיקה להרפתקאות, שהתבטאו הן בשעות הפנאי – בתחביבים ובחלומות ותוכניות לעתיד, והן בעבודה – בשותפות ברעיונות, יוזמות והאקתונים שמחוץ להגדרת התפקיד במחלקה. ניכר היה שבמקביל לעבודה יוסי הוא גם אב מסור ואיש משפחה למופת, והוא היה אהוב על עמיתיו בעבודה ברפאל, בזכות דרך ארץ, שותפות וחברות.

בשם כל חבריו לעבודה, בעבר ובהווה, אנו מודים ליוסי ולמשפחתו על תרומתו הרבה.

זכרו יישאר חרוט בליבנו לעד. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *