מאיר נקש ז"ל – ח׳ באלול תשע״ב

תגובה אחת

1. 11.7.2013
   מירו,

   כמעט שנה ,

   כמעט שנה ,הנה עברה כמעט שנה, הנה עברו ימים ושעות ודקות , וכל יום כמו הנצח! וכל חודש כמו שנה , ואומרים לי שהזמן מרפא – מקהה, מאפשר לנו להמשיך לחיות, הכאב הוא אותו הכאב, רק יותר מעיק. והגעגוע הוא אותו הגעגוע, רק יותר עמוק. והחוסר לא יידע להשלים את החסר.
   אילו ידעתי מה עמוק הצער ומה כבד הכאב, אילו ידעתי מה מחכה לי אחרי כמעט שנה, אילו,
   כל כך הרבה דברים מזכירים אותך בבית, , עם בטי, עם קובי, עם תומי, עם הנכדים. ואני מרגישה חנק בגרון והדמעות עולות בעיניים. אוף מירו למה עזבת אותי עם המשקע. ואני נאחזת בחיים, מנסה לתפקד, נאחזת בשיגרה, במטלות, ועדיין מסרבת לקבל, להאמין, מסרבת לדעת את האמת שאתה כבר לא תהיה.ובכל זאת ,,שתדע , ואני יודעת שאתה שומר עלינו שם למעלה, ואני יודעת שאתה צוחק בחוש הומור המאפיין אותך שם למעלה, ואני יודעת שאתה יודע כמה כולם פה, הילדים הנכדים, המשפחה, החברים, אוהבים אותך כמירו נקש.
   תנוח בשלום,
   נדי והילדים

   הגב