מיכל (מיקי) דותן ז"ל

אבלים: בעלה: יוסי דותן, ילדיה: יובל, נועה ויעל, אמה: רות קרת, אחותה ובעלה: נעמי ופיטר בנדו, נכדתה: רוני.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 28.10.12, בשעה 15.00, בית עלמין פרדס חיים כפר סבא.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב טרומפלדור 11, כפר סבא.

עמותת אלומה מנחמת את המשפחה על מות יקירתם.
המנוחה ניהלה את העמותה בעבר.

8 תגובות

  1. יוסי, הבנות, ואמא של מיכל,
    הכרתי את מיכל מתקופת התיכון. בעשורים האחרונים חגגנו יחד ימי הולדת 40 50
    וחבל שששים הוא האחרון שלה.אני לא אשכח את הצחוק המדבק שלה, את האופטימיות וההקשבה .יחדעם החברות האחרות השייכות ל"קליקה" (ענת דור,חיה גולן,פנינה קוכמן) נזכור אותה לעד באהבה רבה ובגעגועים.
    משתתפת בצערכם .

    עמליה

  2. אמא שלי.
    עברה כבר כמעט שנה וחצי מהיום שעזבת אותי.. אפילו לא יצא לי להקריא לך את זה בשנה שלך אז אולי זה הזמן בתקווה שאולי את יושבת לך שם מול מחשב מתקשה לפתוח אותו או להזיז את העכבר כמו תמיד ויש מישו שעוזר לך אז בכל זאת יש לי מה להגיד כי אני מאד מקווה שאת לא צופה עליי אחרת היית מאוד מאוכזבת
    כבר שנה בלעדייך ואין מושג איך ממשיכים
    כבר שנה בלעדיך ואין מושג איך חוגגים
    כבר שנה בלעדיך וכל כך חסר החיבוק הנשיקה והמגע…
    כבר שנה בלעדיך והחור רק גדל ומתעצם
    כבר שנה בלעדייך והגעגוע לא עובר הוא רק גדל.
    אמא שלי, יקרה שלי לכל אחד מאיתנו יש הגדרה לאמא חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות כל אחד לפי איך שחונך וגדל והנה זאת ההגדרה שלי בזכותך השאיפה שלי לתפקד כאמא:
    באמא יש רגישות,
    באמא יש חום.
    לאמא יש אהבה,
    רק היא יכולה לגונן על ילדיה הכי טוב.
    לאמא יש פשטות- היא פשוט אוהבת, לא צריך סיבות מיוחדות לאהוב את הילדים, היא פשוט אוהבת גם אם הילד שלה לא הכי יפה בגן, לא הכי מסודר, לא הכי חכם, לא הכי רגוע- היא פשוט אוהבת ותעשה בשבילו הכל. אמא תיתן הכל בשביל הילד שלה,
    קשה לה לראות אותו כואב, סובל,
    היא מוכנה לסבול, לכאוב בשבילו.
    אמא יש בה חום, פינוק התרפקות
    אפשר תמיד לבקש מאמא הכל- והיא תיתן
    אמא- מכירה את ילדה הכי טוב שאפשר..
    אמא יש רק אחת.
    אז אולי כאן זאת ההזדמנות להגיד לך תודה ולגרום גם לכולם קצת לקנא היו לי 23 שנים מדהימות בזכותך שנים של צחוק שמחה לא מעט בכי אבל מלאות באהבה. השארת משפחה חמה ואוהבת והכי תומכת בעל שאין ספק שכולנו נסכים מושא להערצה בכל קנה מידה אפשרי וכמובן את הדרך שלך החוזק שלך המסירות שלך למשפחה והאהבה האינסופית שלך.
    אז כנראה שהגעגועים ימשכו להתעצם והחור ימשיך לגדול אבל תהיי בטוחה בדבר אחד עשית עבודה מדהימה אם למרות הכל הצלחנו להשאר ככה…
    אוהבת אותך ללא גבולות ותנאים מלאת גאווה על שבאתי ממך ומקווה אולי שיום אחד כן נצליח להיפגש
    שלך תמיד ,
    הפיצקלה שלך

  3. מיקי, חברתי לספסל הלימודים בכיתות י"א ו-י"ב ביולוגית בביה"ס בליך בר"ג.
    כן, ישבנו זו ליד זו וחלקנו יחד את אותו שולחן, השולחן עליו התכתבנו רבות במהלך השיעורים.
    ההתכתבויות בהן חלקנו את שמתחולל בנפשותינו ואת שקורה לנו באותה העת, כמו למשל את המוות של חתולתך האהובה "ספוטי", את פרידתך מנעמי שירדה לאוסטרליה, את אהבתי לזוהר ועוד כל כך הרבה תמורות שחווינו באותו גיל הורמונלי ומרדני.
    עדיין שומרת מכל משמר את המתנה הנפלאה והמיוחדת שהענקת לי ביום הולדתי ה-17 -ספר השירים של משה טבנקין שאין בלתו, וחוזרת שוב ושוב לקרוא את ההקדשה שכתבת לי ולו רק כדי לראות שוב ושוב את כתב ידך המיוחד.
    על מותך התוודעתי כמה חודשים אחרי שזה קרה, כשנתקלתי במודעת האבל הנ"ל, שעמליה פרסמה על מותך וזה היה מיד לאחר מותה של אחותי הקטנה דליה, שנפטרה כחודשיים, כך מסתבר, אחרי לכתך.
    איכה הלכתן לי שתי יקירותי, בזו אחר זו? (ומאותה מחלה ארורה).

    אני נוהגת לפקוד את הדף הזה לעתים קרובות ופעמים רבות כל כך רציתי לכתוב לך אבל, לא העזתי,
    עד שהיום סופסוף הרהבתי עוז.

    מעתיקה לכאן את ההקדשה שרשמת לי בספר השירים שהענקת לי:

    "לך יהודית

    "התירו לזמן כי יחלוף,
    הניחו לעת
    כי תשטוף באפיקה
    לא רמז קול!
    לא ניד רצון!
    לא מועקת שתיקה."

    הזמן אכן חלף
    ושוב מזקינים אנו בשנה
    מתבגרים ומתנסים
    ושוכחים…
    למדי להכיר את עולמנו
    ולא רק בקריאת
    ספר שירים זה
    הנאה שלמה!!

    שלך
    מיכל."

    1. היי יהודית תודה רבה על שכתבת. אני הבת הצעירה של מיכל.

  4. יעל יקרה,
    זכרונה של אמך היקרה, האהובה והמיוחדת כל כך, כמו גם הזכרונות מכל החוויות שחלקנו יחד, לא ימושו מליבי לעולם.

  5. יהודית
    אשמח לשמוע עוד קצת סיפורים על אמא.
    054-7465121 אם תרצי אשמח ואעריך אם תתקשרי

  6. מיכי, (כן, התעקשת שאכתוב מיכי עם כ' ולא מיקי),

    שאת אינך,
    (שיר שנכתב ע"י משה טבנקין)

    שאת אינך,
    הלב אינו רוצה לשמוע, הלב אינו רוצה לדעת.
    כן, טבנקין.
    שוב ושוב אני חוזרת אל הספר הזה, שמצהיב מיושן, הספר האלמותי הזה שהקדשת לי, ואל השיר הזה,
    שאת אינך, שאת אינך…,.
    כי אינך ולא חולף יום מבלי לחשוב עליך ועל כי אינך.
    אוי מיכי.,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *