המשפחה אבלה.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 29.07.12.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב גד מכנס 10, פתח תקווה.
העובדים בחברת בן אלי אלשיך מנחמים את המשפחה על פטירת יקירם.
המנוח היה עובד החברה.
המשפחה אבלה.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 29.07.12.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב גד מכנס 10, פתח תקווה.
העובדים בחברת בן אלי אלשיך מנחמים את המשפחה על פטירת יקירם.
המנוח היה עובד החברה.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
4 תגובות
לא בדיוק ברור לי איך זה הולך אבל קיבלתי את מירון חייל צעיר שעד מהרה הפך
להיות בן משפחה לי ולפרח כזוג צעיר ובהמשך אח בוגר לדרור,הילה,זיו וניצן.
בסוף שנת 83 לאחר לידת דרור מירון הפך "רשמית" לבן בית והתחיל להשתגע
והעלים את הילדים מידי פעם בלילות ביציאות לאכול בחוץ(בית הפול ב"ש).
לאחר השחרור המשיך לשרת ולעשות מילואים ובאותה הזדמנות להתגורר אצלנו
והמשיך "להטריף" את פרח.
מירון שפיו וליבו אחד הם גרם תמיד לדברים להיות מראה למציאות אותה הוא ואנחנו
חיינו.
בבילוי האחרון בברצלונה "שפך" אותנו בדרך מקוסטה ברווה .
לא יכול למחוק אותו מהזיכרון שלי ולא מזיכרון הטלפון
משתתפת בצערכם, רק עכשו נודע לי אהבנו מאד את מירון-צאב החיים
ממני רינה יששכר אלמנתו של עודד ששכב בבית החולים עם מירון בהשתלה
רינה
שנה חלפה וזה פשוט בלתי נתפס מחר ניסע לאזכרה וכל הגוף גירודים לא יודע איך יהיה אבל המציאות חזקה וכואבת.כשחושבים בהגיון הרציונל אומר שעם הזמן מתרגלים אבל לעזאזל לא מצליח להתרגל וזה כואב. שמור עלינו מלמעלה אחי כפי ששמרת עלינו כאן למטה מתגעגע שלום
שלום לכולם שמי עופר ,אני ומירון אמנם היינו מתחרים שנינו עבדנו בחברות שונות ששיווקו כלים למפעלי שיש , אבל ממש לא היינו מתחרים ,היינו חברים טובים, שנפגשים אוכלים ביחד ונותנים עצות מקצועיות ובכלל ,אחד לשני . צר לי שמירון היקר- בעל הלב הענק כבר לא אתנו . חבל , חבל, ועוד פעם חבל. אם יש גן עדן ואני מקווה שיש ,אז בטח מירון יושב לו על ענן מחייך ומעשן סיגר קובני טוב . יהי זכרו ברוך. עופר