סמ"ר עדי פריש ז"ל

תגובה אחת

1. כל שנה ביום הזיכרון נזכרת במפגש הקצר שלי עם עדי סביב העבודה ב"קפה לונדון". . אני- בכיתה י"ב, קצת אבודה (כמו כל אחד בכיתה י"ב..?) ועדי , חייל , אחד המתוקים והיפים ביותר, עם חברה , אהובה , עדי , אני זוכרת שיחות של אמת , בילוי משותף בים , חיוך ועיניים טובות עדינות אינסופית, הערכה ואהדה מכל הסובבים אותו ואהבה גדולה לחברתו עדי.
   ואז לא הרבה אחרי סיום העבודה שלי בקפה, ההודעה הנוראית. ההליכה אליכם לנחם, המון אנשים, רשת צל גדולה .
   ומאז כבר אישה, אם לארבעה ילדים , ועדי , בכל יום זיכרון זכור בליבי, בצער ובכאב על החיים שנקטעו, על האדם היפייפה הזה שכבר לא בעולם.
   רוצה לשלוח לכם מעומק ליבי כוח , נחמה , השתתפות.

   מיה , יום הזיכרון תשע"ב

   הגב