פאני מקלצקי ז"ל

יקירתנו פאני מקלצ’קי נפרדה מאיתנו לאחר מאבק במחלה.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב בגין 3, יהוד.
(סיום השבעה ערב יום כיפור)

4 תגובות

  1. פאני יקרה שלנו.
    אתמול ביום שעזבת אותנו, שקעה בשעת ערביים שמש ענקית, אדומה, לוהטת, מלטפת ורכה, כך היית את פאני, אישה חמה, אוהבת, מלאת שמחת חיים, נותנת ומלטפת.
    הרבה שנים אנחנו מחותנות, ומעולם לא עלתה בינינו מחלוקת או ויכוח, היינו חברות, כאחות היית לנו במשפחה. ידידות אמיצה נרקמה ביניינו, היה פשוט לסכם איתך אירועים ומפגשים, הכל היה גלוי ופתוח ללא כחל ושרק.. היית בן אדם נטו.
    אין אומרים שיבחו של אדם בפניו, אבל אצלנו לא הפסיקו להלל אותך גם בחייך, את המסירות המוחלטת לילדים ולנכדים שאהבת אהבת נפש, את הנתינה האין סופית, את הסיוע ואיך אפשר שלא לשבח את האירוח שלך, הבישולים המדהימים והעוגות הנהדרות, היו אירועים שהאורחים היו מתעניינים אם פאני מגיעה והאם תביא עוגה..עד כדי כך יצא שמך למרחוק.. אתמול שסיפרו ליואב נכדך על מותך, שאל בתמימות של ילד :" אז עכשיו לא יהיו לנו יותר העוגות של סבתא פאני?"
    ביום שישי האחרון ביקרתי אצלך בבית החולים, משום מה נזכרת בארוחות המשותפות עת הייתם את ומשה מגיעים אלינו, את בראש עם עוגה לתפארת בידיך ומשה עם צידנית הטרולי עמוסת קופסאות טפראייר ובהם כל טוב מעשה ידייך, כך התנהלנו שנים רבות, בשנה האחרונה ירדה התפוקה קצת כבר לא היה לך כח בשל הטיפולים השונים, לא התלוננת מרה, לא קיטרת, אפילו המשכת לעבוד תקופת מה, ההתמודדות שלך במסע המפרך האחרון של חייך זה שקצרה יד אנוש למצוא לו מרפא, הביאך להשלמה עם הגורל שזימן לך החיים.
    בזכות כל התכונות הנפלאות האלה צברת לך הון אנושי שלא יסולא בפז של קרובים מכרים וחברות קרובות שליוו אותך במסירות ואהבה רבה עד היום.
    תכונותיו הטובות ומעשיו הטובים של האדם הם שעומדות לו בעת שהוא עוזב את העולם, ואת זכית שאלו ילוו אותך.
    למשה בעלך, למיכה ורונן בניך לכלות טל ושירי, לנכדים גיל, יואב, נעמה ואיתן, לרוזה אחותך למשפחה, לעמיתים ולחברים שהתכנסו כאן ללוות אותך אין תנחומים על לכתו של אדם אהוב אלא בזיכרון הטוב שהוא משאיר אחריו.

    ישראלה רוזן

  2. ד' בתשרי תשע"ג 20.9.2012
    דברי הספד לפאני יקירתנו
    זה בלתי נתפס מבחינתי לעמוד במעמד הזה היום ולהספיד את פאני אהובתנו. זמן רב אחיותי ואני לא ידענו כיצד לשאת את הסבל הגדול שעבר עליה וכדרכה היא עברה אותו באצילות מעוררת השראה.היו בה אצילות הנפש ויופי פנימי נדירים ביותר.פאני בכישוריה בחום שלה ובאהבה הגדולה איחדה את כל המשפחה וגרמה לכולנו לחכות לאירועים המשפחתיים בהם נוכל לפגוש אותה ולהינות משפע המטעמיים שהכינה בכישרונה הגדול.
    תמיד נזכור את נועם הליכותיה והאוירה המענגת שהיא השרתה על כותנו. נזכור אותה תמיד כאחד האנשים המיוחדים שאפשר היה לפגוש וללא ספק המשפחה שלנו איבדה אישה יקרה שכמוה לא תהייה לנו יותר.
    אני מחזקת את הילדים הכלות הנכדים ואת משה שטיפל בך במסירות ובאהבה גדולה.
    רחל גרינברג זילברבוים – אחות של ישראלה רוזן

  3. שלום לכל המשפחה,
    שמי מירה, אני חברה של ישראלה. אני מבקשת במילות הפנייה שלי אליכם, להתחיל, ב"של נעליך", בך – מיכה,
    כשראיתי אותך בפעם הראשונה נכנסת ישר אל תוך לבי, בזכות פניך הטובות. שמחתי למען חבריי. אדם עם פנים טובות – בא מאנשים טובים. תמיד כשאני פוגשת אדם שאני מתמלאת הערכה אליו – אני מברכת בלבי את הוריו. את שורשיו. ניתן בקלות לקרוא את שורשיך הטובים בך.
    לא זכיתי להכיר מקרוב את הוריך היקרים, זיכרונם היקר לברכה ולאהבה. אני יכולה לומר מכל לבי שחשתי את אמך היקרה כאדם מלא שמחת חיים, ואני יודעת מישראלה ש – כל כולה הייתה נתינה. נתינה מתוך אהבה ומסירות של אדם של משפחה.
    אי אפשר לנחם אדם על אובדן של אדם קרוב. אני כן מבקשת, ברשותך, להגיד לך שני דברים. לך ויקרים שסביב.
    בכדי לאפשר לנשמתה היפה של אמך להמשיך בדרכה, במקום 'למשוך' את רוחה חזרה, דבר שכל כך טבעי לעשות מתוך אהבה, מתוך געגועים, מתוך רצון לא להיפרד – אולי נכון יותר לחשוב על האדם הזה, על כל אדם, ובמקרה שלנו, על אמך היקרה – בתודה ובאהבה. לשלוח לנשמה של אמא, ולצערי הגדול, גם אביך אינו בחיים – לשלוח להם תודה, הערכה ואור מתוך הלב, המחשבה, האהבה. להודות על כל הטוב שעשו, שלימדו, שנתנו, שהרעיפו. שהיו. כל אחד בדרכו ובייחודיות שהייתה בו, כאדם. כברייה.
    לבי לך, מיכה, שבגיל כל כך צעיר אתה ללא הורים. זה מאוד מאוד מאוד כואב. כאדם שזכה, ביחד עם אחותי – להורים בגיל מבוגר, אמי בחיים, שתזכה לבריאות, לנחת ולרגעי אושר במידת האפשר, ואבי היקר, בנובמבר הקרוב יהיה זה שלוש שנים לפטירתו – אני מודעת לחסד קיום הורים. אבל, בן-אדם יקר, מה שחשוב לי להעביר לך, גם אם כרגע אינך מחובר למילים האלה, דע שיש המשך לקיום הנשמה. אני לא יודעת באיזו מידה המשפט הזה נכנס אל לבך, אבל – השאר פתח לתחושה, למחשבה, לחישה – של "ליווי נשמתי" של הוריך, אותך ואת יקריך. הידיעה הזאת, והחישה הזאת – מאוד מאוד מאוד מקלים על החסר הפיזי. זאת מתנה לדעת שאתה יכול להמשיך לדבר במחשבה, ושיש מי ששומע אותך ומלווה אותך.
    אני שולחת מתוכי חיבוק רוחני לכולכם, לנכדים, ל'ילדים', ולהורים, ישראלה וארנון,
    לכל המשפחה וגם לאדם שאיני מכירה, משה.
    שולחת לכם אהבה, כוח להתמודד עם הריק, ונחישות שתיבנה בהדרגה – למלא את החסר הזה במעשים טובים, בכוונות טובות, ובהמשך, אחרי זמן שנכון לכם, בשמחה. להיות מסוגלים מתישהו . . . . ואני אומרת זאת בעדינות – מתישהו שוב להכיל שמחה.
    תהליכי החיים ארוכים. כשעוברים אותם בצורה אמיתית, בקצב הפנימי הנכון שנדרש – הם מביאים אותנו למקום שבו אנחנו חזקים יותר, בשלים יותר, מודעים יותר, ויכולים יותר לחיים.
    שלכם, באהבה רבה, מירה (אשמח לדבר, לשתף, להקשיב בכל שעה. בבית 03-9692562, בנייד – 0544-969254)

  4. עדנה ברס
    22.9.2012 תשע"ג 07:55
    אין בפי כל מילות נחמה על אובדן אמכם המיוחדת ועל צניעותה בכל דבר אשר עשתה.את פאני הכרתי לפני כ-12 שנה איני זוכרת בדיוק. תיכף היא תפסה את ליבי בצניעותה וענתווה. אשה מיוחדת במינה. בכל פגישה ופגישה שאבתי ממנה את כל הטוב ויופי. העזרה והנתינה למשפחה לנכדים במסירות בלתי רגילה. זכיתם לאמא ולסבתא לתפארת ולכולנו זו אבידה גדולה.
    יהי זכרה ברוך.
    עדנה ברס (אחות של ישראלה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *