קובי נוימן ז"ל

3 תגובות

1. נעמי והילדים.
   כל כך הצטערתי לשמוע את הידיעה הנוראית הזאת. איבדנו חבר כל כך מיוחד עם לב במידה של כל הגוף שלו, עמוד תווך בתקופת הלימודים בויצ"ו חיפה, עם ידע מקצועי שכנראה לעולם לא נשיג עוד שנים. אדם של סטנדרטים גבוהים וצניעות נדירה בימנו ובמחוזותינו. כולי תקווה שתמצאי נחמה בילדים הנפלאים שלכם.

   הגב

2. משפחה יקרה,
   פגשתי את קובי לפני חודשיים באלומות , ,לשבוע בלבד!
   מה שהספיק , בשביל להכיר את ליבו הרחב ומלא האהבה . דברנו על העבודה שלו וגיליו שיש לנו משהו משותף – הוא ביקש ואני בשמחה הראתי לו את הספר שיצרתי . התגובה שלו הייתה מרגשת. ונטעה בי המון כוחות וביטחון לגבי היצירה שלי , מיד גם אמר שהוא רוצה לרכוש אותו וכך עשה. לפני שנפרדנו זכיתי למחווה ממנו "הכתבים של מאיר אריאל" הבנתי שזו חוברת לאספנים ושזכיתי לכבוד גדול בכך שראה לנכון להעניק לי אותו.

   אתה פוגש אדם. לרגע קצר, בו מתגלה הוא כנפש גדולה. אתה יודע שזו לא תהיה הפגישה האחרונה שלך איתו… לא , זה סוג האנשים שמפגש אחד ויחיד איתם נשאר חרוט לנצח והפגישה הבאה איתו היא רק עניין של זמן… זמן שאבד עכשיו. כל כך התעצבתי כשראיתי את הנחומים בדף הפייסבוק.

   הזיכרון של האיש המיוחד שהיה אבא, בן זוג, אמן, איש שחה, ישאר תמיד בלבכם ויהיה לנחמה .

   הגב

3. ‏יום חמישי 07 יולי 2011

   נעמי יקירתנו, לך ולמשפחה שלום,

   אחרי שיחה שלנו על "שומר תמיד" וכמה שאלות אישיות מתבקשות מתוקף ההיכרות הוירטואלית שלנו זה שנים סיפרת כי קובי בעלך הוא גרפיקאי.
   נתון זה צף ועלה כאשר בחנו את הדרכים לחדש את פניה של הגבעה על התכנים והמופע שלה.
   בחנו מועמדים ובהם היכרות עם קובי.
   קובי הביא אתו תמונות המבטאות לדעתו מסר המכוון לענות על ציפיותינו. הצוות היה המום מההצגה הרחבה של הדימויים האפשריים.
   קובי ביקש אותנו לדרג את העדפותינו וכך עשינו.
   עתה התפננו להחלטה מי הוא השותף שלנו להתניע מהלך ויזואלי של חזון חובק כל שאותו הגינו שהוא יציר כפינו.

   המפגש עם קובי סימן עבורנו תחושה שאם לחתור לפסגה זה אתו, עם קובי. הוא השכיל לתת לנו פרשנות למעשה הגראפי שאותה לא הכרנו. אולי היתה זו אישיותו הכובשת השלווה האמונה בדרכו והיכולת באמצעות התמונות להגיד "היי חברים אני מבין אתכם…"

   איש מאתנו לא הכיר את קובי קודם לכן ומשהחלטנו החל משא אל נשמתה של היצירה אותה ביקשנו ליצר עם קובי.

   הגשנו לו את החזון הנועז במלואו וצללנו לתוך מעשה היצירה. לבטים קשיים טכניים וחיפושי דרך לא חסרו. אף לרגע לא חדל קובי להציע לנו הצעות ולהדריך אותנו.

   בשלב מסוים חשנו שהנה הפכנו לגוף אחד נשמה אחת המרותקת למשימה.

   מהלך דברים זה הטביע על הצוות חותם בל ימחה. מאדם אנונימי הפך קובי לחבר לצוות, מבין, מאתגר קשוב המצביע על כיוון וסבלני כלפי יכולתנו להבין את החשיבה הויזואלית.

   סוף מעשה – החוברת הופקה הודפסה והופצה. השבחים עליה לא איחרו לבוא. ככל שאני מודע לערכו של החזון שיצרנו אינני יכול שלא להשתאות מהתרומה שנתנה פנים לחזון, תרומתו של קובי.

   והנה אנו דרוכים להמשך העבודה עם קובי איש אמוננו ותם הסיפור. נפער פצע בליבותינו שלא במהרה ירפא. איבדנו את הגרפיקאי האולטימטיבי שלנו ויתר מכך חבר, חבר לדרך.

   התמונה שנבחרה לשער חוברת החזון היתה מן התמונות שבחרנו ראשונה.

   יהי זכרו ברוך

   חגי הלוי
   מנהל גבעת חביבה

   הגב