רס"ב יחיאל חדד ז"ל

16 תגובות

1. משתתפת בצער המשפחה האבלה
   על מות יחיאל חדד
   שלא תדעו עוד צער •

   הגב

2. בס"ד יום ראשון 15.1.2.13 י"ב טבת התשע"ד
   מכתב פרידה לאבא שלי !
   מיום שישי מרגע שהגיעה הבשורה המרה, אני מחכה להתעורר מחלום, חלום רע כל כך וזה לא קורה. הבטן מתהפכת, הגרון נחנק.
   אני מסרבת להאמין שמדובר בך אבא יקר שלנו.
   אינני יודעת איך לצמצם למספר משפטים את כל מה שהיית עבורנו.
   אבא מסור ואוהב כל כך.
   מיום שנולדנו דאגת לנו במסירות גדולה ועטפת אותנו בצמר גפן, חששת שניפצע, ניפול או שיאונה לנו כל רע.
   אני זוכרת מקרה בילדותי שבמשחק שובבות רדפתי אחרי איריס והיא נפלה ונחבלה בסנטר, לא דאגנו מהפציעה, דאגנו רק מה אבא יגיד.
   זוכרת שכילדות לא אפשרת לנו לנסוע באוטובוסים, חששת לשלומנו והסעת אותנו ממקום למקום גם אם הייתה זו שעת לילה מאוחרת.
   קשה לי לשכוח את שקיות המשרד הגדולות החומות עם הממתקים שהקפדת לקנות עבורנו בשק"ם בצבא כשלמדנו באולפנא כדי להמתיק את שהותנו שם ואיך כל החברות סביבנו שאגו בשמחה: החבילה הגיעה…
   אבא יקר שלנו, היית אבינו הפרטי אך היית גם אב רוחני וחינוכי לילדים ונערים רבים שגדלו במושב והענקת להם טיפול מסור ואוהב בעת קושי או מצוקה.
   בעת שרותך הצבאי כרס"ר בכיר עברו תחת ידיך חיילים רבים ולכולם נתת יחס אוהב ומכבד, הם אהבו אותך ואתה אהבת אותם וכילדות כשבאנו לבקר בבסיס הם דאגו לומר לנו זאת.
   אבא, היית איש אשכולות עסקת בהרבה תחומים והתנדבת בתפקידים רבים במושב ובכלל. היית בועדי הורים, רכז תרבות ונוער, מדריך ריקודי עם, חקלאי ברמ"ח אבריך. עד יומך האחרון טיפחת את הגינה ומטע הלימונים שמאוד אהבת.
   ראה רבים באו ללוות אותך היום, כולם נדהמים, המומים ולא מאמינים.
   במוצאי שבת כשפתחתי את הנייד הודעה ראשונה שקראתי הייתה מגננת במושב ברוריה: "משתתפת בצערכם על מות אביך היקר, זוכרת אותו לטובה, איך קיבל אותנו ואת הילדים כל שנה בשמחה לסוכה שבנה, אהבתי והערכתי את אישיותו"
   כן, כזה היית אבא! טוב ומטיב לבריות.
   היית אלוף בפרויקטים, בניית סוכה, ארגון כל חג, בשבתות כשהתכנסנו כל המשפחה חייכת בחיוך הנצחי שלך וקרנת מאושר כשראית את הילדים והנכדים מסביבך. אמרת לי בסיפוק: "כך אני אוהב זה עושה לי שמחה בלב."
   אבא יקר שלנו,
   נלקחת מאתנו בהפתעה כ"כ גדולה, בלי שום התראה או הודעה. זה ממש אופייני לך, לא להכביד ולא להיות לטורח על אף אחד.
   אימא מצאה אותך עטוף בטלית בזמן תפילת בוקר, כן, בתזמון מושלם בא מלאך ה' ולקח אותך אליו.
   נפטרת ביום שישי עשרה בטבת, היום בו החל המצור על ירושלים, יום הקדיש הכללי, גשם זלעפות ניתך, גם השמיים בכו עליך.
   פרשת השבוע "ויחי" זוהי הפרשה בו נאסף אחרון אבותינו יעקב אל אבותיו, גם אתה אבא נאספת אליהם, לא יכולת לבחור עיתוי טוב יותר.
   אבא,
   רצינו לומר לך שאנו אוהבים אותך כל כך כל כך.
   ומבקשים ממך סליחה אם פגענו, העלבנו, לא הקשבנו, או נעדרנו כשהיית צריך אותנו.
   אנו מאחלים לך שתנוח בשלום על משכבך ומבקשים מהיושב במרומים ומלאכיו שישמרו עליך שם למעלה ויחבקו אותך חיבוק גדול כמו שתמיד הענקת לנו.
   ברוך דיין אמת !!

   הגב

3. הספד של ספיר

   סבא יקר שלי, סבא אהוב,
   אני מנסה לכתוב לך מילים של פרידה, אך הדמעות מטשטשות את עיניי.
   אינני מצליחה להבין, אינני מצליחה לעכל את הסתלקותך מעמנו.
   הגדילה על ברכיך הייתה מתנת ילדות שאני מודה עליה בכל לבי לריבונו של עולם.
   עטפת אותי בהררים של אהבה. כשפגשת בי, תמיד היו עיניך מאירות, וחום הקרין ממך אליי. אמנם היית איש צבא גא וזקוף, אבל בכל פעם שפגשת את נכדתך הראשונה, היית נמס כילד.
   כשהייתי יושבת על ברכיך, חשתי ביטחון, הרגשתי שלווה, ושמחה הציפה את לבי. אני עוצמת את עיניי, ותמונות רבות של אינספור חוויות אתך מרצדות – העלייה למצדה, שבה לא משת ממני, והפצרת בי שוב ושוב מבלי להתייאש ללבוש את המעיל, שלא יהיה לי קר… אינספור השבתות המפנקות שעשינו אצלכם במושב, ההשקעה והחשיבה שלך על הנכדים כשהם באים – שיהיה להם בריכה להשתכשך בה בימים החמים, כדורסל בחצר , סוכה מקושטת ויפה שהשקעת בה מדי שנה בשנה בהתמדה, בריכת דגים…רק שיהיה לנו טוב.
   משבגרתי, בכל צומת שהגעתי אליו, כמו חיפוש החתן… הרגשתי כמה אתה מבקש את הטוב ביותר עבורי, ומתפלל להצלחתי. גם כשהרחקתי, כביכול, לירושלים, חיפשת איך להיטיב עמי בחיי החדשים, והענקת לנו במתנה את הרכב שמשמש אותנו בנאמנות כיום, "שלא תיסחבו בדרכים…"
   זרחת מאושר כשסיפרתי לך שאתה מתעתד להיות סבא רבא. כשבאנו אליכם לראש השנה, נתת לי נשיקה על הבטן מרוב שמחה וציפייה. כמה צר לי עכשיו שלא תוכל לחבוק בידיך את נינך הראשון, אולם אני מתנחמת בידיעה שתתפלל מלמעלה לשלומו ולהצלחתו.
   סבי האהוב, הידיעה על לכתך מעמנו היכתה אותנו בתדהמה. לא היינו מוכנים לכך בשום אופן. עם זאת, יש בכך גם נחמה. לא עזבת אותנו מתוך רפיון, חולי וחולשה, אלא מתוך בריאות ועוצמה. היית מלא תכונות שראויות להערכה רבה, מידות שליוו אותך עד יומך האחרון – אדם נמרץ, חרוץ ועקבי, מלא כוחות חיים, דייקן ומסודר (היית המתייצב הראשון לכל אירוע!), איש של עשיה ופעילות; איש של ארץ ישראל, איש האדמה. כשבאנו אליכם לשבת, עשית לנו סיבוב במטע הלימונים, חלקת אלוקים שלך. ידעת לומר על כל פרי מי בריא ומי נגוע, ואיזה טיפול נדרש לכל אחד. הייתה בך אהבה גדולה למולדת, אהבה גדולה למדינה ואהבת אלוקים.
   סבא שלי, איזו אצילות הייתה בך, כמה עדנה וטוּב לב, כמה רצון להיטיב, כמה רצון להיטיב …לא רצית להטריח אף אחד אף פעם. כשבאנו אליכם בחג האחרון, עמלת וטרחת בלי לבקש שום עזרה…כך גם הלכת מעמנו. ביומך האחרון, עשרה בטבת, כשלבך פעם את פעימתו האחרונה, גם אז לא קראת, לא הטרחת, לא ביקשת עזרה. עזבת את העולם הזה בשקט האופייני לך, עטוי טלית לבנה, ושפתיך לוחשות תפילה.
   באהבה גדולה גדולה אני נפרדת ממך, סבא שלי, מייחלת לאמץ לחיי את התכונות הטובות שהיו בך, ומבקשת שתתפלל עלינו, עכשיו, כשאתה קרוב יותר לכיסא הכבוד – על עם ישראל בכלל ועל המשפחה שלנו – שיתווספו בנו כוחות לעמוד במשימות המוטלות על כתפינו, שנעמוד בהן מתוך אחדות, עוצמה, רגישות, התחשבות זה בזה ואחווה. אוהבת אותך ומודה לך על כל רגע,
   ספיר נכדתך.

   הגב

4. במלאת 30 לפטירתו
   של בעלי, אבינו, סבנו, ואחינו
   תתקיים אזכרה
   ביום שני יב' שבט תשע"ד 13/1/2014
   בשעה 15:30 בבית העלמין בשער אפרים
   המשפחה
   בס"ד
   יחיאל חדד ז"ל

   הגב

5. בס"ד יב בשבט התשע"ד 13.1.14

   י-ום יום אבכה על גורל מר ונמהר
   ח-בר יקר שלי נחטף בסער
   י-המה ליבו בתפילה ביום עשרה
   א-פוף בטליתו ותפילין על יד וראש
   ל-פקודה ממעל הונפה המאכלת

   ח-ושי והעלי למזבח בן לתפארת
   ד-בר השם וכל מעשיו באמונה
   ד-ינו נגזר מלפני במיתת נשיקה
   עופר בן שלום בן יוסף לבית אהרון נתניה

   הגב

6. בס"ד יב בשבט התשעד 3.1.14
   חיליק

   אנחנו כאן , כל מוקיריך , לבקר אותך באנו , ולבכות את הפער שהשארת לנו , ולא מעקלים את אובדנך ללא עת . לי אישית אתה חסר לי , תמיד היינו ביחד בשמחה ובכאב , אזכיר לך חיליק , אתמול רקדתי באותו מקום שהיינו רגילים לרקוד ריקודי עם ביחד , ואת קריאתך אלי מסוף האולם עופר……. קריאה זו פסקה , אך עדיין היא מהדהדת באזני . אין לך מושג איזה חסרון קשה שאתה לא נוכח , את האהבה האמיתית שהייתה בינינו , עם הבדיחות והצחוקים בייחד , את השיחות הרציניות שניהלנו לעיתים תכופות , על כל הנושאים שבעולם קטנים וגדולים . דמותך כילד מתבגר , כתלמיד מצטיין ספורטאי , מדריך נוער ," כרפתן " בבי"ס דתי תיכון חקלאי "עיינות " חייל בצה"ל וכמפקד בקבע בחיל האויר . כאיש מעשה ויוזמה , כעובד אדמה חרוץ ובאהבה , והאדמה הזו גמלה לך באהבה , איש משפחה למופת , איש של יושרה ומוסר , אוהב תורת ישראל וארץ ישראל , ועם ישראל , ומעל הכול איש חינוך מצוין , איש של רעות אמיתית , איש של דוגמה אישית ומופת איש של פשרות , למרות הידיעה שאפשר גם להלחם ולעמוד על צדקתך העדפת את דרך הפשרה . אתה צרוב בנשמתי ובכל איברי לעד, וכל עוד נשמה באפי אזכור אותך לעד.
   אני עופר " יקירך" ( כמו שנהגת לקרוא לי " יקירי " ) עופר בן שלום בן יוסף לבית אהרון נתניה

   הגב

7. בס"ד י"ב בטבת התשע"ד 15.12.13 דודי, יקירי, אלופי, ידיד נפש שלי . קשה לי לדבר עליך בלשון עבר ,כל מה שאומר ואכתוב ,לא יספיק לגלות את פעלך ואישיותך האצילית . אך אני מבקש לציין מספר תחנות עיקריות במסעך ,מיום הולדתך ועד ליום בו החזרת את נשמתך לבוראך . תחנה אחת : היסורין שבעליה לארץ ישראל מתימן ,דרך מחנה עולים עין שמר , קרית שמונה ,שער אפרים , למרות כל הקשיים עברת תחנה זו בשלום . תחנה שניה :מסגרת בית הספר , ובית הספר בתיכון חקלאי " עיינות " גם תחנה זו עברת בהצלחה .
   תחנה שלישית : צבא , הסדיר והקבע , גם תחנה זו עברת בהצלחה
   תחנה רביעית : נישואיך , הקמת בית במושב שער אפרים והקמת צאצאים רבים , גם תחנה זו התברכת בה לטובה .
   תחנה חמישית : האהבה לאדמה בלתי אמצעית בניית " הקן " ויסודו גידול ילדים וחינוכם , תרומה לחברה : כגון הדרכת נוער , ויסוד להקת המחול התימנית של שער אפרים . זו התחנה שהכי אהבת , יש בה יצירה , חדוות חיים , נתינה לזולת ואהבת האדם באשר הוא אדם , התמיכה הנפשית והעידוד שנתתה בשעות המצוקה , כל אירוע , שמח או עצוב היית בו הכי פעלתן כעמוד התווך , בהתמקדות על כל פרט ופרט . קבלת האחריוות היתה נר לרגלך, לטוב ולרע .
   עפ"י מסורת חז"ל : המיתה הכי רצויה נקראת : " מיתת נשיקה " ( מסכת ברכות ח. א ) ושם נאמר : על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא , פירש רב נחמן בר יצחק : מהי " לעת מצוא" , זו המיתה , וכן יש 903 מיני מיתה נבראו בעולם , והכי נוחה שבכולם : " מיתת נשיקה " שבהן הנשמה הולכת ונדבקת במקורה העליון , ונפטרת מן העולם השפל . וכך אתה זכית למיתה שרק יחידי סגולה מתו בה . " חיליק " מאור דרכי על פי כל התחנות שעברת , או שלא הזכרתים , אתה היית האור בדרכי , והיית לי לדוגמא , לאות ולמופת , ואפשר לומר שדרכינו היו משותפות , באהבת העשייה , באהבה לאדם , לחדוות היצירה , והכי הרבה נתינה לזולת , ודרך הפשרה מעל הכל . לכתך מאיתנו "ללא עת " יצרה פער של תמיהה ואכזבה , היות וטרם מיצית את כישוריך והנתינה לחברה .
   לא יודע איך אצעד הלאה ללא האור שלך , עולמי חרב עלי , ואין לי מנחם , אך אזכור לעד את תרומתך לי , את החיוך שלך , את טוב לבך וסבלנותך , וכל מוקירי שמך יודעים שבכל מקום שיש בו עשייה ותרומה אתה היית הראשון להטות כתף.
   תנוח על משכבך בשלום יקר שלי .

   הגב

8. בס"ד ט"ו בטבת התשע"ד 18.12.13 דברי תורה שנאמרו לעילוי נשמת דודי , חדד יחיאל ז"צל .
   המה"רל כותב ( רבי יהודה בן בצלאל , מפראג ( 1520-1609) אדם שאוהב את השם , אוהב את ילדי השם , את הבריות , ולכן אדם ששונא אנשים אחרים מראה בעצם שהוא מבזה משהו שהשם ברא בצלמו , לכן השם דורש מאיתנו , שנאהב ונכבד אחד את השני .
   פטירתו של יחיאל יקירנו ביום עשירי בטבת , כלל וכלל לא מקרית , כי זהו תאריך שסימל , שבו החל המצור על ירושלים , ולכן היינו צריכים להזהיר את כל עם ישראל , שיכבדו אחד את השני , שיתאחדו , אחרת עלול לבוא רגע יותר קשה של חרבן הבית , והרי ידוע לכולנו ששנאת חינם היא שגרמה לחרבן הבית , ולכן כל כך סמלי שיום פטירתו של יקירנו בא להזהיר ולזעזע את אמות הסיפים לאמר: אחי ואחיותי בני מושב שער אפרים , וכל בית ישראל גדולים וקטנים , סלקו שנאת חינם מביניכם , למען ייטב לכם במושב הנפלא הזה , ורק באיחוד הלבבות , תנצחו כל מבקשי רעתכם וכל אלה המקנאים בכם וחומדים את חלקת האלוקים היפה , שהשם ברך אתכם בה ,ותמשיכו להשתרש בה לעולם. לפי התלמוד הירושלמי : כל דור ודור שלא נבנה בית המקדש בימיו נחשב כאילו נחרב באותו דור ,הרי ידוע לנו שבכל עשרה בטבת השם מחליט אם המקדש יבנה , או ישאר בחורבנו , לכן יום זה אינו רק יום של אבלות על המצור , אלא יום של חשבון נפש , יום בו אנחנו צריכים לנסות ולתקן את החטאים שגרמו לחורבן , ותיקון יכול לגרום לבנייה מחדש של בית המקדש , ואכן הוא סמלי יום הסתלקותו של יחיאל יקירנו לעולמו ביום עשרה בטבת , ושכולנו נהרהר במעשינו , ונרחיק שנאה מליבנו , ורק אהבת חינם תקרב הגאולה , שהיא עדיין לא שלמה ובעתיד לבוא יום העשירי בטבת יהפוך ליום של שמחה

   הרמב"ם (1135-1204 ) המכונה "הנשר הגדול" ,אחד מפוסקי הדור שהעדה התימנית פעלה לפי פסיקותיו. (מורה נבוכים,טעמי המצווה ג' הלכה י'-י"א).
   הוא ביקר קשות לומדי תורה שנסמכו על קופת הציבור,שעושים את התורה "קרדום לחפור בו" ואמר עליהם שהם מחללים שם שמיים,והפרנסה מתרומות יש לה איסור מן התורה שנאמר: כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילול ה',וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא,לפי שאסור להנות בדברי תורה בעולם הזה.
   אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו : לא תעשה עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לחפור בהם,אהוב את המלאכה ושנוא את הרבנות,וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה.
   אכן אחים יקרים כל זאת יישם יקירנו יחיאל חדד ובצע נאמנה לפי פסיקתו של גדול הפוסקים בעם ישראל,גדל וחונך בבית ספר דתי,למד תורה ומשנה,קבע עיתים לתורה, יחד עם זאת למד כימיה וגיאוגרפיה,בוטניקה,מתמטיקה ומדעים. וכיבד אחרים לפי "כל איש באמונתו יחיה". חונך לתרבות ודרך ארץ ומעולם לא הזדקק לבריות,אלא נתן מעצמו לזולת. ואנו מבקשים מנשמתו שתהא מליצת יושר עבור משפחתו ועבורנו ועל כל בני ישראל אמן.

   עופר בן שלום בן יוסף לבית אהרון

   הגב

9. לזכר יחיאל אחי היקר
   אני כותבת את המילים האלה עם דמעות בעיניים, אני לא מאמינה שיחיאל אחי אינו בין החיים. יחיאל ואני
   היינו קרובים מאוד בילדותנו, היינו הולכים לכל מקום ביחד. עבדנו קשה בנפחייה של אבינו כדי לפרנס את המשפחה, למרות שהיינו ילדים קטנים וחלשים.
   יחיאל הגיע אלינו כשהיה בערך כבן 5 עם אביו הביולוגי שהיה חולה מאוד, אימי ז"ל טיפלה באביו עד יום מותו, יחיאל אפילו לא הבין שאביו נפטר ולאחר מות אביו, אימי גידלה אותו והוא היה אחינו לכל דבר. אהבנו אותו מאוד כי הוא היה הקטן שבמשפחתנו.
   יהיה זכרך ברוך,
   אחותך – גיבלי טובה

   הגב

10. בס"ד
    הספד לסבא במלאת 30 ימים לפטירתו
    סבא יקר! אתמול בלילה התחלתי לכתוב לך מכתב מהמשפחה ולא הצלחתי אז מחקתי את המילים הבודדות שהיו רשומות על צג המחשב, ניסיתי פעם נוספת ושוב מחקתי. ואז, אחרי דקות ארוכות שבהם אני מנסה לכתוב לך בשם המשפחה הבנתי שזה בלתי אפשרי, לכן אכתוב רק את אשר על ליבי. אז עכשיו סבא יקר אני כותב לך את מה שאני מרגיש. "מאז שהלכת הרבה השתנה כאן…האור שלך מאיר עדיין זוהר". אני רוצה שתדע סבא אהוב שאתה חסר כאן מאוד, החום שהקרנת האהבה שהפצת חסרים לנו המון. לפני 30 יום בדיוק באותו יום שישי שעלית השמיימה הייתי בדרכי החוצה לעשות שבת מחוץ לבית. ואז לפני שיצאתי אמרה לי אימא שסבא לא מגיב ואפילו לא עונה וזה לא זמן טוב ללכת, היה לי ברור שזה סתם לחץ מיותר ואין מה לדאוג, הרי לא ייתכן שסבא שלי הבריא והחזק לא ירגיש טוב. הרי סבא בונה הסוכות, איש האדמה והעשייה הוא כל כך צעיר ובריא, מה כבר יכול לקרות?! לא שיערתי בנפשי סבא יקר שבאותם רגעים כבר לא היית בין החיים. ואז רגעים ספורים אחר כך סיפרה לנו אימא את מה שכל כך פחדנו לשמוע, את אשר יגורתי בא לי…סבא נפטר.
    היום שלושים יום אחרי אותו יום עצוב וכואב אני עומד פה לפניך סבא יקר וגאה לומר לך שהמשפחה שהותרת אחריך חזקה ומאוחדת ולא שוכחת את הדרך אותה הנחלת דרך האהבה שלום ורעות.
    היום סבא יקר אני רוצה לנצל את ההזדמנות לבקש ממך, אנא, לך לריבונו של עולם ובקש ממנו שלא ינסה עוד את עמו בניסיונות, בקש ממנו שירחם על עם ישראל בניו שהוא כל כך אוהב, לך ובקש ממנו סבא יקר שישלח שלום אהבה ושמחה בארץ אותה אתה כל כך אהבת וטיפחת עד אחרון ימיך.

    אוהב ומעריך אביעד יעקב נכדך.

    הגב

11. בס"ד
    ליל י"א שבט תשע"ד אזכרה 30 לסבא יחיאל

    לסבא שלי
    זה קשה וכמעט בלתי אפשרי לעכל שכבר עבר חודש.
    30 ימים תמימים חלפו ואתה אינך, אינך כאן לקבל אותנו בחיוך ובחיבוק כל פעם שאנחנו באים להתארח אצלכם במושב. את כל חמשת השבתות האחרונות עברנו כולנו כאן, יחד, בבית שלך ושל סבתא, מחכים ומצפים בכל רגע לשמוע את קולך, את קריאתך המוכרת "שבת שלום!" כשאתה חוזר מבית הכנסת בערב שישי וביום השבת. אך זו לא הגיעה .. והמוח מסרב לקלוט שלא תגיעה עוד לעולם. עברנו את ההלוויה, השבעה, השבתות והחודש יום אחרי יום, מנסים אט אט לחזור לשגרה וחיים בצל העובדה שאבדת לנו. וזה כואב כל כך, כואב ומתסכל ובלתי נסבל, לדעת שלא אזכה לראותך עוד, סבא שלי, שר איתנו בארוחות שבת, מדבר וצוחק, מספר סיפורים ואפילו סתם מחייך לקראתנו.
    אבל גם כאשר אני שוקעת בעצב, כשאני נזכרת ברגע בו התבשרתי בעזיבתך, גם כאשר הדמעות שוב חוזרות לזלוג כבאותו יום נורא ובלתי נשכח, אני נזכרת בחיוך שלך שתמיד היה נראה כאילו הוא קיים רק בשבילי, ויודעת שלא היית מסכים שהנכדה שלך תישאר כך עצובה.
    אני נזכרת שגם אם לי קשה, לך טוב שם, בעולם ההוא שכולו בעצם מלא בטוב הזה. אני נזכרת בשמחה שתמיד הקרנת, ומשתדלת להשתמש בה כדי לעשות את הכל קצת יותר קל.
    רציתי שתדע סבא, שאני אוהבת אותך, שאני תמיד אוהב אותך ותמיד אשמור בלב את הזיכרונות המאושרים שלי ממך.
    אני מקווה שאתה מסתכל עלינו אי שם מלמעלה וגאה בנו, ומקווה שתמשיך לשלוח לנו את אותם הכוחות בהם השתמשת כדי לחזק אותנו גם בעודך בחיים. תודה על כל מה שהיית עבורי, סבא.
    מתגעגעת כל כך, מעריצה כל כך, ואוהבת כל כך
    אביב נכדתך

    הגב

12. יום שני י"ב שבט התשע"ד.

    מכתב לשלושים של אבא כתבה: סיגל סינג-חדד בתו מקנדה.

    אבא יקר ואהוב,
    אני רוצה להודות לך על מה שקיבלנו ממך, אני, אחיותי ואחי היקרים,
    למדנו ממך לומר תודה, לא לקחת דברים כמובן מאליו, להעריך, לעזור כשאפשר, ותמיד לראות את עצמנו כאחד מכולם, צניעות ואהבת אדם היו מהותך, וכולנו מודים לך שנטעת אותך בנו.
    לעולם נזכור. לעולם נודה לך על זה, לעולם נאהב אותך.
    ועכשיו אני רוצה לבקש סליחה ממך, סליחה שלא היינו הרבה בקשר לאחרונה, סליחה שלא התקשרתי יותר, הילדים שלי הפסידו שלא הכירו אותך יותר. אני תמיד אספר ואזכיר, אבל זה אף פעם לא יהיה אותו הדבר, כמו לבלות שבתות וחגים איתך.
    סלח לי אבא,
    סלח לי על הכל,
    אני תמיד אהבתי ותמיד אוהב,
    סיגל

    אל מבקש להוסיף שתמיד תהיה בליבנו.

    הגב

13. סבא יקר ואהוב!
    לי אתה ממש חשוב
    ומה שקרה נורא עצוב
    אני לא מבינה איך אתה נעלם
    בשבילי היית כל העולם
    אני יודעת שלא אראה אותך יותר
    אני אמשיך לחיות בשבילך ולא אותר
    אתה מיוחד
    אין כמוך אין אחד
    אני יודעת שאתה כבר לא תהיה
    ואני שואלת את עצמי איך אחיה?
    אני לא יודעת לבטא זאת במילים
    אותך אזכור לעולמים!

    הגב

14. לסבא היקר שלי!
    סבא לפעמים אני נזכרת בך
    ועצוב לי שאני לא איתך
    זוכרת שקנית לנו כדורסל חדש כדי שלא נריב
    ותמיד חשבת איך יהיה לנו טוב יותר
    הנשיקות החיבוקים והישיבה על בירכיך
    הייתה חוויה שלעולם לא אשכח
    כי סבא כמוך מעולם לא היה לי וגם לא יהיה
    ועכשיו שאני כותבת את זה קשה לי נורא
    כי היה לנו קשר מיוחד
    היית בנאדם מאוד חברותי
    אתה חסר לכולם
    היו לי המון חוויות איתך
    וקשה לי לחשוב שאתה לא קיים בעולמי!
    תמיד עשית הכל בשבילי
    ולא הספקתי להחזיר לך להיפרד ממך ולהגיד לך כמה אני אוהבת אותך!
    שמחה שלא כאב לך אבל לי זה כואב
    אני לא יודעת איך לעצור את הדמעות והכאבים
    כי זה חור בלב שלי זה משהו שהלך ולא יחזור
    ותמיד אזכור אותך בליבי
    כי סבא כזה לא שוכחים!
    אני רוצה להודות לך על 12 שנה שבהם:
    תמכת עזרת הצחקת
    ולא משנה מה תמיד שידרת חום ואהבה
    אני מודה לקב"ה שנתן לי הזדמנות להיות איתך ולהיות חלק מחייך!
    אוהבת בלי סוף:עדי נכדתך!

    הגב

15. מצ"ב תמונתו של חדד יחיאל ז"ל – רס"ב בחיל האוויר

    הגב

16. אבא יקר ואהוב,
    אומרים שעם הזמן…ובמהלך השנה הכאב מתעמעם…לא כך הדבר.
    הכאב אותו כאב והחסר גדול, מאוד מאוד.
    עמדנו באזכרת השנה שלך ולא האמנו שתמה כבר שנה בלעדיך, הנכדים שכל כך אהת כתבו לך זכרונות על חלוקי נחל והניחו על כברך למזכרת, היה עצוב, עצוב מאוד.
    השארת לנו מורשת מכובדת!! מבטיחים לא לאכזב אותך!! אנא היה מליץ יושר עלינו ועל כל עם ישראל בתקופות לא קלות שלנו.
    יהי זכרך ברוך אבא, תנוח על משכבך בשלווה.
    אוהבת לנצח, צילה בתך.

    הגב