הנהלת חברת CES וצוות העובדים מנחמים את המשפחה על מות יקירה.
הנהלת חברת CES וצוות העובדים מנחמים את המשפחה על מות יקירה.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
6 תגובות
שלום,
הכרתי את שמוליק בלייכמן בעבודה בחברת מרקוני שהוא היה בתפקיד סמנכ"ל הנדסה וקיבל אותי לעבודה למחלקת ההנדסה לטיפול בעצי מוצר שבהמשך עברתי למחלקת מערכות מידע.
פגשתי בן אדם קשוב ודואג לכולם, פתוח בשיחה כאילו מכירים כבר שנים.
אדם יקר וטוב לב.
יהי זכרך לברכך.
למשפחה שלא תדעו צער.
דורון שלוסמן
שמוליק,היכרתי אותך כשהגעת ל"קרמר" אי שם בשנת 2001,גדל מידות וחיוך תמידי עם שפם,שנינו השתרכנו כל בוקר מהמרכז בדרך לירושלים,פקקים ,שעות.
עבדנו כתף אל כתף עם עוד רבים וטובים(כולל תוכניות,ישיבות,וויכוחים,שיחות ועבודה קשה) מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי להפוך "דוכן שוק" לחברה ריווחית, מתפקדת עם תהליכים וסטנדרטים גבוהים(ולא נראה לי שהשתנה הרבה עד היום) .
כשעזבת את ה"חבורה" מירושלים,עצוב מהפרידה אבל שמח שלא תצטרך לשמוע יותר מילים בטונים הזויים,היו לנו שיחות ארוכות אל תוך הנסיעות חזרה הביתה,שמחתי שלאחר זמן קצר מצאת לך מקום עבודה חדש,שמרנו על קשר ושוחחנו ארוכות על המצב,הילדים,והתחביבים שהתחילו למלא את לבך שמחה,טיולי אופניים עם האשה השכם בבוקר,אימוני הכושר הגופני והעלמת כמה ק"ג מיותרים והכל היה כל כך אופטימי,בדיוק כמו אופייך,אתה ראית רק צבעים עזים וחיים.
הכל נגדע!! במלחמה העקובה מדם בכבישי הארץ,מטרים ספורים מביתך,ליבי כואב מהפרידה,למרות הכאב שליווה אותך מגיל צעיר,אני תמיד אזכור אותך כ-לב ענק,אוהב אדם,אופטימי,חיוך רחב,צחוק רם וכגודל גופך כך רכותך.
אני יודע שתמצא את הדרך לקרוא או לשמוע את המילים…
יהי זכרך ברוך
שמעתי על המקרה ממש עכשיו, אני המום, איש יקר אהוב על הבריות, נשמה גדולה ויקרה מפז, אוי לאובדן המיותר הזה!
משפחה יקרה, תחילה האמא שנפצעה איחוליי החלמה מהירה, לילדים לכול משפחת בלייכמן , שלא צדעו צער ותנחמו מן השמיים.
הלב כואב ולא מקבל את האובדן הזה, איש יקר ואהוב
יהי זכרו ברוך
משפחה בלייכמן היקרה,
רק היום נודע לי על מותו של חבר וידיד נפש שלי, התעצבתי מאוד על הבשורה המרה והקשה מנשוא.
הכרתי את שמואל עוד בימי עבודתו בקרמר והמשכנו בקשר גם ב- CES.
נדיר למצוא אנשים כמותו, אדם יקר ונעים הליכות, שלמרות כל העליות והמורדות היה תמיד עם חיוך על השפתיים וידע תמיד להושיט יד לעזרה.
כל כך שמחתי לראותו לפני כשבועיים, הוא נראה פשוט יוצא מן הכלל.
בנימה מעט אישית, שמואל אתה תחסר לי מאוד.
משפחה יקרה, אני מבקש לאחל החלמה מהירה לאמא שנפצעה ומקווה שתקום על רגליה במהרה.
מי ייתן ולא תדעו עוד צער.
מאז ספטמבר 2012 אני מתקשה לכתוב או לשתף את כאבי.
אבל אף פעם לא מאוחר. דיברתי עם רעיה בתקופת שהותה בבית לוינשטיין, ושיתפתי אותה ברגעים היקרים שעברנו ביחד אפילו אם מדובר רק במקום עבודה. בהלוויה חיבקתי חזק את גיל ואיחלתי לו הצלחה בגיוס לצה"ל. ואני בטוח ששמוליק מלווה אותו בדרכו החדשה ושומר עליו.
כל שבוע שעובר מאז, עובר טוב או פחות טוב, אבל עדיין מבחינתי זה שבוע בלי שמוליק.
לא פוגשים כיום אנשים כמוך. אע"פ שמיותר להוסיף תיאורים נוספים לשבחים שנאמרו עליך, לא אחסוך ואומר שדמותך וקווי האופי שלך חצובים אצלי בסלע ותמיד ראיתי בך מודל לחיקוי איך לקחת את החיים בקלות אך עם זאת להמשיך ולהוביל את המישפחה באחריות. עברנו המון שיחות על חיי המשפחה על העליות והמורדות בחיים ואיך לקום ולהמשיך הלאה, לא משנה כמה זה קשה. כל זאת לאחר תקופה יחסית קצרה שהיכרנו אבל משמעותית בעייני. הייתי רוצה שהתקופה הזו של השיתוף תמשיך – ולהמשיך ולשוחח איתך עוד בכלל על החיים. אך כנראה שאצטרך מהכלים שרכשתי ממך, להמשיך ולבנות, וכמובן להעביר אותם הלאה. אוהב אותך ומאחל רק טוב למשפחתך.
מותו של שמוליק עדיין חרוט בליבי, אבדון גדול, אדם יקר בעל זכויות, יהי זכרו ברוך