שרה (חיה) פולג (לברפלד) ז"ל

7 תגובות

1. לכל המשפחה היקרה,משפחת פולג.
   משתתפים בצערכם העמוק.
   אתמול השתתפנו בהלוויה,היה מאוד עצוב,כואב,ומרגש לראות את כמות האנשים,
   שהגיעו לחלוק לשרהל'ה אהבה,וכבוד עצום.מגיע לה!
   היא היתה מיוחדת,חביבה,עדינה,אשת שיחה מקשיבה, ונעימה.
   יהיה זכרה ברוך!
   מאחלים לגרשון החלמה, ובריאות טובה.
   אוהבים ומחבקים,רפי, זהבה, דינה,וכל המשפחה.(לבית אברמוביץ פ"ת)

   הגב

2. לא ידענו את נפשנו מרוב צער. הבשורה היכתה אותנו כרעם ביום בהיר. במקום שנפגש בבר מצוה של גלעד נקרע הלב על שחיים שלמים נגדעו בשניה אחת.
   החיוך המתוק שלך,שרה, הוא נצחי. תהה נשמתך צרורה בצרור החיים.
   רפואה שלמה לגרשון.
   כואבים את כאבה העמוק של המשפחה,
   מלכה ושלום.

   הגב

3. "אימא שלי נהרגה ביום שלישי" אמרה אביגיל.
   עמדתי במסדרון בעבודה והמשפט היכה בי…נסיתי לארגן את זה בראש כדי להגיב.הרי רק ביום שני אחרי הצהרים דיברתי עם שרה והיא אמרה:
   "מחר אנחנו נוסעים לחגוג את יום ההולדת של גרשון בחמי יואב. אני מקווה שיהיה נחמד."
   יכלתי לעצום את העיניים ולראות את דמותה הקטנה עם השיער המכורזל. זה היה כל כך קל….
   היכרתי את שרה לפני כ20 שנים במרפאה בשלוותה. היא היתה כבר אז פסיכולוגית ותיקה,מטפלת נמרצת ומסורה בילדים,בני נוער ומשפחותיהם.
   אך עיקר הקשר נוצר אט,אט מחוץ לשעות העבודה.
   התארחנו בביתכם ואתם בביתנו,פקדנו אירועי תרבות שונים ואפילו יצאנו לטיול בנגב.
   וגם חלקנו חוויות מורכבות כמו טיפול בהורים קשישים.
   אהבתי לראות אותך ואת גרשון יחד. הזוגיות היפה שלכם קסמה לי,היתה כל כך בוגרת, ומאפשרת.
   היה זה קשר של כבוד וחיבה אמיתית.
   שרה, היתה בך סקרנות בלתי נלאית ותיאבון גדול לטעום מכמה שיותר מטעמים שהחיים מזמנים.
   והיה גם אותו משהו ממהר,תזזיתי שבדיעבד אפשר לפרש אותו כמודעות לכך שהזמן אוזל והולך….
   במבט לאחור אני שמחה כל כך על הזמן הנפלא שביליתם יחד באוסטרליה באותה נסיעה קונפליקטואלית ועל השבועות האחרונים עם גנית והילדות.
   אני נפרדת ממך בלב כבד,עם מועקה,מבוהלת.
   בשם משפחת דבורצקי
   ורה

   הגב

4. תנחומים לבנות משפחת פולג.
   כאשר נודע לי מפי אחי יוסף , לא ידעתי על איזו שרה מדובר…ורק יותר מאוחר התבררו לנו כל הפרטים, הייתי בהלם.
   למרות שהקשר עם משפחתכם לא חזק …תמיד תמיד אני זוכרת את שרה בתור בן אדם החבוי מאחורי גרשון עם חיוך מבויש.
   אינני יודעת כיצד תתמודדו עם המצב החדש ולא נותר לי אלא לומר היו חזקות ולאחל לאביכן גרשון רפואה שלמה ומהירה,
   כל שנותר לנו אלא להפרד משרה ז"ל ותנוח על משכבה .
   משפחת ריבקין

   הגב

5. לגרשון ובני המשפחה,
   קבלו נא את תנחומי על לכתה הבלתי נתפס של שרה,אשה מלאת חדוות חיים ומאירה פנים,איכפתית כל כך,חברית כל כך.
   רק לפני כמה ימים חשבתי שמזמן לא דיברתי עם שרה.בפעם האחרונה ששוחחנו זה היה על שיפוצים ודלתות.מי ידע שזאת תיהיה שיחתינו האחרונה…
   משתתפת בצער העמוק של המשפחה.
   רפואה שלמה ומהירה לגרשון.
   אנה שמילוביץ

   הגב

6. לגרשון, אביגיל וגנית היקרים,
   ההודעה המרה הגיעה אלינו כשחזרנו מ 4 ימי טיול עם בננו אורן ומשפחתו צפונית לפרת' שבמערב אוסטרליה.
   ההלם שגרמה הידיעה טרם עבר, ואיננו מפסיקים לחשוב על שרה חברתנו היקרה (קשה לכתוב – ז"ל).
   ליבנו איתך גרשון ידידנו וכולנו מייחלים להחלמתך המהירה מפצעי הגוף. מפצעי הנפש, אנו יודעים שיהיה קשה להחלים.
   רק לפני כשלושה שבועות באה שרה לביתנו ומסרה חבילה עבור גנית שגרה סמוך לאורן בפרברי פרת'. לא ידענו אז, כי תהיה זו הפעם האחרונה לפגוש אותה.
   הכרותנו איתכם החלה לפני כ- 35 שנים, כאשר אתן, אביגיל וגנית, למדתן יחד עם אורן וורד שלנו. גרנו אז בשכנות במרכז הוד השרון, וגם כיום אנו גרים בשכנות במגדיאל.
   הזיכרון המיידי העולה כאשר חושבים על שרה הינו חיוכה הרחב והטוב וצחוקה החביב.
   היא ידעה להיות רצינית, כיאה למקצועה, אך לא נמנעה משיחות קלילות כנהוג בין חברים. אנו נזכור אותה תמיד כשוחרת תרבות שאהבה לדבר על תערוכות, מחזות וסרטים. בזכותה, ובזכותך גרשון, ראינו יחד איתכם את האופרה דון ג'ובני תחת מטריות בוינה.
   כאשר הוזמנו לביתכם, נתקבלנו תמיד במאור פנים, וידענו כי צפויה לנו ארוחה כיד המלך ששרה טרחה להכין תמיד.
   את החבילה שמסרה שרה לידינו לא הספקנו למסור כאן באוסטרליה, לך, גנית.
   כאשר שלחנו לך אי- מייל בדבר החבילה, היית כבר ככל הנראה בדרכך לארץ, לאחר שקיבלת את הידיעה הנוראה.

   קבלו נא את תנחומינו,
   מאיה ושלמה
   וכן גם אורן ואורלי

   הגב

7. לגרשון,, לבנות ולכל בני המשפחה,
   חזרנו לפני 4 ימים מחו"ל והידיעה המרה הכתה אותנו בהלם.
   רק בשבת ב 7 לאפריל, מספר ימים לפני שנסענו ,הייתם אצלנו. ישבנו בחוץ והיה כל כך נעים ונחמד…קבענו לדבר כשנחזור והנה חזרנו ואנחנו כואבים והמומים ופשוט לא יודעים את נפשנו מרוב צער.איזו אבידה.
   שרהלה, כ"כ תחסרי לנו. החוכמה ,הטוב, היושרה, הטמפרמנט, האופטימיות האירוח המופלא שלך והחברות בת עשרות השנים. כבר מתגעגעים .
   תנחומינו מעומק לבנו לכולכם .
   לגרשון מאחלים החלמה מהירה.
   אוהבים מאד נאוה ובני.

   הגב