אבלים: אחותו: יעל טל, בנו: שי גור אריה, בתו וחתנו: רוני ואלי בר און, בנו וכלתו: אורי וניצה גור אריה, בנו וכלתו: ניר ואורית גור אריה, נכדיו וניניו.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.03.15, בשעה 15.30, בית עלמין מושב חופית.
המנוח היה יליד ירושלים.
אבלים: אחותו: יעל טל, בנו: שי גור אריה, בתו וחתנו: רוני ואלי בר און, בנו וכלתו: אורי וניצה גור אריה, בנו וכלתו: ניר ואורית גור אריה, נכדיו וניניו.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.03.15, בשעה 15.30, בית עלמין מושב חופית.
המנוח היה יליד ירושלים.
כדי לספק את חוויות המשתמש הטובות ביותר, אנו משתמשים בטכנולוגיות כמו קובצי Cookie כדי לאחסן ו/או לגשת למידע על המכשיר. הסכמה לטכנולוגיות אלו תאפשר לנו לעבד נתונים כגון התנהגות גלישה או מזהים ייחודיים באתר זה. אי הסכמה או ביטול הסכמה עלולים להשפיע לרעה על תכונות ופונקציות מסוימות.
3 תגובות
למשפחת גור אריה היקרה לשי ורוני. קראתי בצער על מותו של אבא. אני מרגישה שאנחנו נפרדים מעוד שריד מיוחד של דור הנפילים בו היו שותפים ההורים שלנו אמא חגית ואמא שלנו אביה ואבותינו.
גם אבא זאב שטיינפלד נפטר לפני 3 חודשים . המודעה של מותו של יוסי הציפה בי געגועים ונוסטלגיה.
משתתפת בצערכם.
אורה רלוי ( שטיינפלד) מבית לחם
נלקח מאתנו איש מוכשר, ידען, מחנך עם פנים לעתיד לקידום הקהילה.
עם יוסי רקמתי קשרים מקצועיים כאשר עבד במשרד החקלאות. מאוחר יותר כמזכיר ארגון המשתלות. מקום משרדו היה במרתף המרכז החקלאי בשכנות אל ארגון עובדי המים. הוטל עליו להיות עורך עלון מים והשקיה. כאן כבש אותנו עם התכונות הייחודיות שלו. האופי הדייקני: לשוני, בדגש על ניסוח נכון בדקדוק ומבנה ומובן לקוראו, מסור ודייקן נהפך אותו כ"מוסד פרסום" במערך של הרגון. כמזכיר היה על מי לסמוך בנדון. בדרך הביתה, קיבוץ עין החורש, בערב עברתי דרכו בחופית להשאיר חומר לפרסום. לא יכולתי להמשיך מבלי שהתכבדתי עם כוס שתייה ושיחה קלה עם חגית ויוסי. למחרת בבוקר בתא דואר מצאתי המשימה ערוכה. יוסי כבש אותי כבן אדם ובמשך שנים הינו חברים טובים. נפרד ממנו כאחד מהרבים שהעריכו את זוג החברים גור אריה המאפיינים הימים ההם שדלת ביתם תמיד הייתה פתוחה למבקרים.
למשפחה הענפה רק יכול לומר שכעת שניהם נפגשים מחדש במנוחתם. ולכם יישאר הזיכרון של אהבת המשפחה חרוט עמוק בלבכם.
לשי,
משתתף בצערך ובצער משפחתך. דבר מותו נודע לי ממודעת האבל בעיתון, ומהאחיות בקופ"ח למדתי שהיה חולה.
אני מקווה שאתם מתנחמים בכך שבא סוף לכאבים ולתחושת האין אונים מול מחלה וסבל.
שלא תדעו עוד צער
בידידות רבה
גדי פאוקר