ניסים בונפיל ז"ל

תגובה אחת

1. אבא
   לפני חודש וחצי באתי לבקר אותך ואת אמא עם עפרי .

   ליוות אותנו לאוטו
   עמדת מול עפרי הקטנה והחלפתם מבטים ארוכים
   ואני הבנתי שאלו מבטי פרידה

   למחרת היום בעודי מדברת איתך בטלפון
   האדמה החלה לרעוד מתחת לרגלינו כששמעתי אותך קורס

   ומילותייך  האחרונות אליי היו אל תדאגי נשמה הכל בסדר
   ואני דאגתי כי ידעתי שהכל לא בסדר

   המלחמה לחיים החלה
   עם כל נשימה ונשימה
   ואנחנו איתך נאבקנו חיפשנו נאחזנו בכל רסיס של  תקווה

   כשהגענו לבית חולים דקה לפני שהורדמת הראינו לך את התמונות של נכדייך
   הסתכלת ובכית
   כי ידעת .

   בפעם הראשונה עשינו את ליל הסדר בלעדיך.

   וכששרנו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות חשבתי לעצמי הכל השתנה

   ביום הזכרון לחללי צהל חשבתי עלייך עד כמה היום הזה היה קשה עבורך
   היית לוחם  שלחם את יום הכיפורים בשיריון והמלחמה השאירה בך צלקת נפש איומה
   וחשבתי לעצמי איזה חזק וגיבור אתה עכשיו במלחמה על חייך

   לאחר יום העצמאות נסעתי אלייך
   כשקראתי לך אבא
   לרגע פקחת עיניים וחייכת אליי ושוב עצמת והבנתי שאנחנו נפרדים והגיע הזמן לשחרר
    
   בנשימותייך האחרונות והכבדות ליטפתי את ראשך
   ולחשתי לך עד כמה אנחנו אוהבים אותך
   שאתה אבא וסבא  טוב

   תודה על היותך אבא במלוא מובן המילה
   על האהבה ללא תנאי  והנתינה האינסופית

   אתה בלבנו תמיד אבא שלנו
   אוהבים
   המשפחה,

   הגב