נורמה כרמלי ז"ל

תגובה אחת

1. המילה נונה באיטלקית לאלה מכם שלא יודעים משמעותה סבתא.
   את נונה יהיה לי קשה לתאר במילים. יש אנשים שאהבה אליהם ככ טהורה, אמיתית ועמוקה שהיא פשוט בלתי ניתנת להגדרה על ידי מילים. אבל בכל זאת חשוב לי לנסות ולהסביר לכם איך אני רואה את נונה ומה הערכתי בה.

   נונה הייתה בן אדם טוב, ולמען האמת האדם הכי טוב שהכרתי. זו נשמעת קלישאה אבל במקרה של נונה לא היה מישהו שהכרתי שחשב על האחר יותר ממנה והתייחס לכולם כשווים וכבני אדם כמו שהיא הייתה נוהגת לעשות. נונה תמיד הייתה אומרת שהכי חשוב זה להיות בן אדם טוב. היא גם תמיד הייתה אומרת כמה חשוב להיות עצמאית ולא תלויה באף אחד ולעבוד. נונה מאוד אהבה לעבוד ואת השירות בצבא ובכלל מי שהכיר את נונה טוב יודע שהיא אף פעם לא הייתה נחה. אני אגלה לכם סוד ואומר שכשהתבגרתי שמתי לב שנונה לא הייתה הולכת לישון אף פעם לפני 4 לפנות בוקר.

   הייתה תקופה שנונה ואני היינו נפגשות קבוע ביום חמישי, ותמיד היא הייתה באה לאסוף אותי באותה השעה הקבועה, בדקדקנות ומחכה עם האוטו אדום ליד השער הירוק בטענה שהיא לא רוצה שאני או אף אחד אחר יחכו לה ויבזבזו מזמנם. באותם ימים נונה ואני היינו מדברות שעות.. על העבר שלה, על החיים שלי, על המצב היום, פותרות סודוקו ותשחצים, משחקות סוליטייר ביחד או אוכלות בחנות הצהובה של האוכל הביתי או בפלאפל שהיא ממש אהבה. אני חיכיתי לימי חמישי באותה התקופה.

   לנונה היה זיכרון פנומנלי. נונה שמרה כל פיסת מידע או ציור מאיתנו, למרות שבפועל היא זכרה הכל מעצמה.
   היא הייתה זוכרת תאריכים שלמים של דברים שאפילו אני כבר הספקתי לשכוח. תמיד כשהיינו באים לבית שלה היינו מתיישבים ומציירים, ציורים שעד היום על המקרר במטבח. נונה הייתה מסודרת ומאורגנת ואת החוק הלא כתוב שצריך לכתוב תאריך מאחורי כל ציור כדי שנדע שנים אחכ מתי צויר לא אשכח.

   נונה הייתה שחקנית ברידג' מהוללת. הייתי מנדנדת לנונה ללמד אותי ברידג מדי פעם, אחרי שראיתי את התשוקה שלה והעניין שבדבר. כמעט בכל פעם היא הייתה עונה בצניעות שהיא רוצה שאני אלמד ממורה ומישהו שיודע יותר טוב ממנה. שתבינו שנונה ניצחה המון, באיזה שהוא שלב היא החליטה רק לקחת תעודות כי כבר לא היה מקום לאחסן בו את הגביעים. נונה הייתה אינטיליגנטית. אינטיליגנטית במשחק שלה, בראייה שלה של החיים ובכל דבר שיצא מפיה תוך שוב המחשבה ששום דבר שהיא אומרת לא ייפגע באף אחד.

   נונה הייתה מלכת יופי ולא רק בעיניי. לא רק שהייתה בן אדם יפה והייתה יפה עד יומה האחרון, לאלה מכם שלא שמעו אף פעם נונה זכתה בתחרות יופי בנערותה במצרים. היא תמיד הייתה מטופחת ואין מצב שהייתה נתפסת בלי לק גל מתוקתק ושיער מסורק.

   נונה אהבה מוזיקה. לנונה היה קול זמיר כפי שתיארה לי פעם. אני גיליתי במהלך השנים שהיא שרה ברדיו במצרים בצרפתית ושניגנה על כינור מילדות.

   נונה הייתה שפית. ולא אני לא מתכוונת למישהי שיש לה תעודות אלא למישהי שהכישרון בא לה בטבעיות, לאחת כזו שאין לה כמויות אלא רק רואה לפי העין והטעם יוצא כל פעם אפילו יותר טעים מהפעם הקודמת. אני מדברת על מישהי שהיה אפשר להרגיש את החום ואהבה שלה דרך האוכל. מישהי שהאוכל שלה לא היה אוכל כמו של השאר אלא רמה אחת מעל בטעמים שייחודיים רק לה.
   יום אחד נפל לי האסימון שזו טעות שרק אנחנו זוכים לטעום את האוכל המדהים הזה והצעתי לה לפתוח מסעדה במחשבה שאנשים מפספסים את האוכל שאני כל כך מחכה לאכול. אני אתגעגע לקיינדלעך בפסח, למרק עוף, לגולאש ולשאר המרקים בחורף, לריבות, לקארי, לשעועית ולכל השאר. אבל נונה ענתה בתגובה שהיא רוצה להכין באהבה את האוכל לאנשים שהיא מכירה ואוהבת והצטנעה כמו תמיד.

   נונה אהבה תרבויות. היא אהבה לצפות בסדרות קוריאניות, נסעה עם בבי ברחבי העולם, דיברה צרפתית והחלום שלה היה ללמוד ערבית ועוד שפות וללמוד ארכיאולוגיה באחד מן הימים.

   נונה הייתה מוכשרת. יש לי חצאית בארון שנונה תפרה לי מאפס מלפני שנים.

   נונה הייתה הופכת אותי למאושרת בדרך שאף אחד אחר לא יכל. מעטים האנשים בחיים האלו שגורמים לי לחיוך גדול כמו שרק לראות את נונה ואת החיוך שלה או לשמוע את הקול שלה שמתרגש לדבר איתי היה גורם לי. החיבוק של נונה באמת ובתמים היה גורם להרגשה שהכל בסדר, מעין חיבוק מעודד ומרפא שרק היא יכולה לתת. נונה הייתה מצחיקה אותי בדרך שרק היא יכולה לשעשע, ונשבעת היה לה חוש הומור מפותח הרבה יותר ממה שלי אי פעם יהיה.

   אני שנים פחדתי מהרגע הזה, מהרגע הזה שנונה לא תהיה כאן ואני לא אוכל לזכות לבלות איתה עוד רגעים של אושר וללמוד ממנה כמה שאני רק יכולה ולנצל כל שנייה איתה.

   נונה תמיד הייתה אומרת שאלוהים ואבא שלה זל שומרים עליה והיא צדקה . הוקל לי שאחרי 3 חודשים בבית חולים של מאבק אדיר בכוחות עצומים שרק נונה חזקה מספיק כדי לבצע סוףסוף היא משוחררת ועוד בלי כאב. מה גם שהיא נפטרה יום אחרי ציון 6 שנים למוות של בעלה, סבא שלי, בבי. אני מאמינה שהיא במקום טוב יותר

   לנונה היה אכפת כמו שלמעט מאוד אנשים בעולם אכפת. היא אהבה מכל הלב והפיצה טוב בעולם והייתה אהובה בעיניי כל מי שהכיר אותה. היא תמיד תהיה חלק ממני ובזכותה אני מי שאני היום. יהיי זיכרך ברוך נונה אני תמיד אתגעגע.

   אוהבת אותך תמיד
   קוציקוציקו בר

   הגב